חזרתי הביתה מבולבלת מהפגישה עם הבנות לא סיפרתי לבנות שאביאור הוא ׳הגבר הזר׳ שקמתי אצלו במיטה. לא רציתי להרוס לנועה שהתלהבה ממנו. ולא רציתי שיתחילו לרוץ שמועות שאני אולי בהיריון מאביאור. נכון שהן חברות שלי אבל היחידה שאני יכולה לסמוך עליה היא שני השלישיה הן חברות טובות אבל ברגע שנריב הן יפתחו הכל ופטפטיות קטנות הן לא. מה שגרם לי לחשוב על אותו היום בכיתה ששיתפתי אותן ובכיתי על זה שאולי אני בהיריון.אני לא סומכת עליהן מספיק.
התיישבתי בסלון כשלפתע כאבי בטן נוראים תקפו אותי רצתי לשירותים וההפתעה שחיכתה לי על התחתונים גרמה לי לצעוק מאושר.
הספק הזה אם אני בהיריון או לא כבר לא היה בתוקף .בימים האחרונים נכנסתי ללחץ .חשבתי לקנות כבר בדיקה . אבל עכשיו אין צורך.
**************
הגברת הנחמדה שלימדתי את בנה ארז אתמול התקשרה שוב ושאלה אם אוכל להגיע היום ללמד את בנה ואני הסכמתי ללא היסוס.
התלבשתי והשארתי פתק להורים שאני יוצאת עם חברות. הם לא יודעים שאני יוצאת לעבוד כדי לעזור להם כלכלית, אם היו יודעים היו נוזפים בי שעלי ללכת למכללה או לאוניברסיטיה לחשוב על העתיד שלי.
לקחתי מגנט מהמקרר והצמדתי לפתק ותוך כדי הסתכלתי על החשבונות שהיו תלויים גם כן על המקרר. דיפדפתי בעיני על החשבונות וראיתי שהיום זה התאריך שמנתקים לנו את החשמל.
יצאתי מהבית לכיוון משפחת לוינשטין. אני חייבת לבקש ממנה עוד עבודה או לחפש במקביל עוד מקום עבודה קבוע על בסיס יום יומי.
האישה פתחה לי את הדלת הציעה לי לשתות ולאכול מתוך נימוס ואני הנהנתי בראשי לשלילה מודה על ההצעה. לשם שינוי ארז לא חיכה לי בשולחן עם הציוד הלימודי כמו בפעם הקודמת.
"אוקי אז הבן שלי נמצא למעלה החדר האחרון בסוף המסדרון" היא אמרה.
"אוקי רק לפני שאני עולה את יכולה בבקשה להגיד לי את השם שלך?" שאלתי מתביישת מורידה את הראש ומסתכלת על הרצפה משחקת באצבעות שלי בחוסר ביטחון.
"סליחה שלא הצגתי את עצמי, נעים מאוד אני אפרת" היא אמרה מחייכת חיוך גדול ואמיתי מושיטה את ידה כדי שאלחץ לה אותה.
הרמתי את מבטי מחייכת אליה ולוחצת את ידה.
"אוקי אז אני יעלה אליו" אמרתי כשהרגשתי מובכת מכל הסיטואציה והתקדמתי אל המדרגות.
"אם את צריכה משהו תגידי לו או לי אני פה בינתיים במטבח" היא אמרה מחייכת אלי ומתקדמת אל המטבח.
כשעליתי במדרגות התקדמתי לאט במסדרון משננת בראשי איפה אמרה שהחדר שלו ׳החדר האחרון בסוף המסדרון׳. אם אני לא טועה החדר בסוף המסדרון שייך ל..אביאור. אני אולי לא בחנתי את כל החדרים אבל אני זוכרת מאיזה חדר יצאתי.
אני אמורה ללמד את ארז לא? אז למה בחדר של אביאור? ׳עלמה תירגעי את כולה תלמדי אותו ותלכי׳ אמרתי לעצמי מתפקסת ומתקדמת בצעדים גדולים אל דלת החדר ודופקת עליה בביטחון.
דלת החדר נפתחה ואביאור נגלה אלי ללא חולצה .כל הביטחון שהיה לי קרס באותה השניה שהסתכל עלי.הרגשתי את הבושה מציפה אותי. בטח הוא יזכיר את אותו לילה וירצה שוב. הוא בטח חושב שאני כזאת. זה פשוט צירוף מקרים שאלוהים עושה נגדי.
"היי תיכנסי" הוא אומר שראה שלא נכנסתי לחדר בזמן שהוא הספיק להתיישב ליד השולחן שבחדרו ,שזכרתי היטב מאז אותו בוקר ארור.
נכנסתי אל החדר מתיישבת על הכיסא שהונח לידו לא מסתכלת עליו.
"אתמול אמא שלי סיפרה שיש לאחי מורה חדשה וכמובן שאני ׳חונך׳ כל מורה שלו אז הייתי חייב גם הפעם אבל.." הוא נתקע בדבריו .אני הרמתי את מבטי ומבטו בחן את גופי שוב. חתיכת חרא חוצפן וחרמן. "אבל אני רואה שפה המצב יהיה יותר קשה מבדרך כלל". ואני לא יכולתי לשתוק הרגשתי את העצבים שלי רוטטים בכל הגוף .הדם עלה לי למוח עד כדי כך שפרצופי נהיה אדום והוא פשוט צחק על הפרצוף שלי שהאדים.
"תקשיב ותקשיב לי טוב אני באתי ללמד ולעזור אם אתה מתכוון לחשוב שאנחנו משחקים "במורה ותלמיד" אתה טועה ובגדול כי אם כן אני הולכת" אמרתי בזעם לקחתי את התיק שלי ונעמדתי.
הוא נעמד אחרי ,הצחוק שלו נרגע והפרצופו הרצין.
"מה הבעיות שלך?" הוא שאל. שוב.
"שאלות מגוונות יש לך" עקצתי אותו בעצבים.
"אני לא מבין אני עזרתי לך שהיית שיכורה אפילו תודה לא אמרת". עזר לי. שקרן.
"אתה מתכוון שניצלת אותי כשלא ידעתי מה אני עושה הייתי שיכורה ולא היה אכפת לך להשכיב אותי" התעצבנתי משתדלת לא לצעוק שאימו לא תשמע את המריבה מלמטה.
"להשכיב אותך ? על מה את מדברת?" הוא שאל בכעס והתקרב אלי באופן מאיים.
"אל תשחק את התמים לקחת אותי אלייך הביתה כי.." התכוונתי להמשיך אך הוא קטע אותי.
"כי מרוב שהשתכרת התעלפת ולא ידעתי מה לעשות איתך אז הבאתי אותך אלי הביתה. אפילו לא שכבנו באותה המיטה"הוא אמר והסתכל על התקרה ביאוש.
השתתקתי . הייתי חסרת מילים.
"את באמת חושבת שהייתי מנצל את המצב?" הוא שאל מגחך מסתכל עלי לשניה ומתרחק מתיישב על המיטה ובוהה בקיר.
"אני לא יודעת . אני קמתי במיטה של גבר זר אחרי שהשתכרתי מה אתה רוצה שאני יחשוב? גם הלבשת אותי במכנס שלך."
"השמלה שלך עלתה ותאמיני לי שהפיתוי היה גדול אז תגידי תודה" הוא זרק את זה לעברי בזלזול וגיחוך נלווה אליו.
"ועוד לחשוב שכמעט עשיתי בדיקת היריון." אמרתי בשקט .
ברגע שאמרתי את שתי המילים האחרונות הוא הסתכל עלי המום.
התיישבתי חזרה על הכיסא כשהוא מביט בכל צעד שאני עושה.
"שניה..אז למה אמרת שנהנת הרי לא עשינו כלום לפי מה שאתה אומר" אמרתי בבלבול נזכרת במילים שלו מאותו הבוקר.
"את מפקפקת בי?" שאל מעוצבן ואדיש מכל המצב.
"בכל זאת למה אמרת את זה?" אמרתי מתעלמת מהשאלה שלו.
"בואי נגיד שרקדנו צמוד באותו הערב שהיית שיכורה" הוא אמר מחזיר את החיוך שאני שונאת ואוהבת בו זמנית ומצחקק לעצמו.
ניסיתי להראות שלווה .שלא מפריע לי מה שהיה באותו ערב ועל ההתנהגות המווזה שלי שיצאה מכלל שליטה. אני יותר לא שותה. אני חשבתי שאני בהיריון אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם זה היה נכון .מה ההורים שלי היו אומרים?. להתגאות בי הם לא היו.
"טוב אחרי שהבהרנו את הדברים אפשר להתחיל ללמוד?" שאלתי מחייכת חיוך קטן מנסה להיות נחמדה רואה שהוא קם מהמיטה מיואש מההצעה שלי ללמוד ומתיישב בחזרה על הכיסא שהונח לידי.
YOU ARE READING
עלמה - Alma
Romanceהכירו את עלמה , נערה בת 17. עלמה היא בת יחידה להורים ממעמד הביניים , היא רואה את הקשיים הכלכלים של הוריה ומחליטה לצאת לעבוד בסתר אצל משפחת לוינשטיין ומשקרת להוריה . מה יקרה שתכנס לבית משפחת לוינשטיין? ומה יקרה כשהוריה יחשפו את שקריה ?
