״אני הולכת לחלק אתכם לזוגות ואתן לכן פרויקט להגשה בעוד כשבועיים.״ המורה החלה להסביר. ״הפרויקט יעסוק במשחק, כלומר אתם תכתבו תסריט ולאחר מכן תשחקו אותו.״ לפתע כולן הביטו בג׳אנגקוק.
״אפשר להיות עם גונגקוק?״ אחת מהתלמידות שאלה וכל שאר התלמידים החלו לקפוץ על ההזדמנות הזאת.
״שקט!״ צעקה המורה. ״אני מקריאה את הזוגות, אני לא רוצה לשמוע שום ויכוחים!״
אני לא רוצה שגונגקוק יהיה עם אחת התלמידות שרבות עליו...מה אם יקרה ביניהן משהו? אני סומכת עליו אבל לא סומכת עליהן...חששתי ועיניי הביטו אל ג׳אנגקוק.
״טה הי עם לין.״ התחילה לקרוא מהדף את השמות.
הסתכלתי על טה הי שגילגלה עיניים.
הן לא השלימו עדיין? אולי יצא להן טוב שהן ביחד.
״יון סו עם ג׳ו רי, גונגקוק עם ג׳ני.״ הניחה את הדף על השולחן.
״אני לא מאמינה! באמת יצאתי איתו...גונגקוק הסתובב אליי בחיוך וחייכתי אליו בחזרה.
״אני כל כך שמח שאני איתך.״ לחש לי מרחוק.
״גם אני.״ השבתי בלחש.
רק ששאר הכיתה לא היו כל כך שמחים...
שהמורה תגיד משהו ששאר הכיתה תפסיק להסתכל עליי, זה כבר נהיה מלחיץ.
״הנושא של הפרויקט יהיה קונפליקט. אני אחלק לכל זוג קונפליקט ואתם תכתבו עליו תסריט ותציגו אותו לאחר מכן בכיתה.״ עברה בין כל הזוגות וחילקה את הנושאים.
הצלצול נשמע, ״אני הולכת לקפיטריה, מחכה לך שם.״ אמרה לי טה הי ויצאה לאחר מכן.
התלמידות התקדמו אליי, ״את בטח שמחה שאת עם גונגקוק...״ אחת הבנות אמרה והן יצאו מהכיתה לאחר גלגול עיניים.
״אל תדאגי בנוגע אליהן, הן מקנאות...זה יעבור להן.״ חייך אליי גונגקוק.
הוא בחן את הכיתה וכששם לב שכולם הלכו, נשק לי נשיקה קלה על שפתיי.
הוא לא יכול לעשות את זה! אם מישהו יבוא?
״אל תעשה את זה בבית הספר...״ השבתי וברחתי מהכיתה עם לחיי האדומות.
אני לא מאמינה שהוא עשה זאת, היו יכולים לתפוס אותנו.
אני צריכה לשמור על מרחק ממנו, כן זה הפתרון היחיד...
״היי.״ פגשתי את הבנות בשולחן. ״נווו ספרי.״ און בין חייכה אליי.
״מה? על מה את מדברת?״ לא הבנתי. ״למה כל לחייך אדומות?״ שאלה ג׳אן די.
״מה? לא...הלחיים שלי לא אדומות בכלל...״ גמגמתי מעט.
״זה לא נראה ככה, מה קרה שהשארתי אותך עם גונגקוק?״ שאלה טה הי בחיוך ממזרי.
״מה? כלום...רק דיברנו...״ גמגמתי פעם נוספת. ״טוב, הוא נישק אותי.״ נכנעתי.
״אעאעאעאע.״ צעקו והסברתי להן להיות בשקט. ״מתי את רוצה לספר לטאהיונג?״ שאלה און בין.
היא צודקת אני חייבת לספר לטאהיונג, אני לא יכולה להסתיר ממנו יותר.
״מקווה שהיום אוכל.״ השבתי בביטחון.
״יופי, אני כבר רוצה להשוויץ בחברה שלי שיוצאת עם מישהו מהלהקת ביטיאס!״ התלהבה טה הי.
״אבל אחר כך כולם ידברו על זה ולא יעזבו אותי לרגע, ראיתם מה קרה שגילו שאני ׳אחות של׳.״
״לא חשבתי על זה בכלל...״ השיבה טה הי.
״טוב בואו נתחיל לאכול לפני שהאוכל יתחיל להתקרר.״ חייכה און בין.
בגלל שברחתי במבוכה מגונגקוק מהכיתה, לא הבאתי את הקופסת אוכל...
ג׳אן די הסתכלה עליי ושמה לב שאין לי אוכל, ״הבאנו לך אוכל.״ הביאה לי צלחת עם אורז וקארי.
״תודה.״ חייכתי והתחלתי לאכול.
אני לא מאמינה שהן חשבו עליי והביאו לי אוכל שבכלל לא ביקשתי.
״וואו, ממש טעים.״ חייכתי שוב והן חייכו אליי בחזרה.
הצלצול נשמע והלכתי עם טה הי לכיתה.
מספר תלמידים עברו לידינו, ״אפשר תמונה?״ הוציאה את הטלפון.
״אפשר חתימה מטאהיונג?״ שלפה פתקית ועט מהכיס.
״רוצה לבוא למסיבה של סי אן?״ הושיטה לי הזמנה ולקחתי אותה בנימוס.
משכתי בידה של טה הי והלכתי איתה יותר מהר עד לכיתה לפני שעוד תלמידים יבואו אליי בשאלות נוספות ובקשות מיוחדות.
אני שונאת את התשומת הלב המיותרת הזאת.
נכנסנו לתוך הכיתה והכנתי לתוך התיק את ההזמנה שנתנו לי קודם.
״את יודעת שהוזמנת למסיבה הכי שווה? את לא מבינה כמה רבים על הזמנה לשם!״
״את מוזמנת לקחת את שלי...״ הוצאתי את ההזמנה והושטתי לה.
אני רואה כמה היא רוצה את ההזמנה הזאת ואני הבן אדם האחרון שירצה ללכת למסיבה כזאת...
״יששש, אני חייבת לך המון.״ קפצה מהתלהבות והשתוללה.
המורה נכנסה והתיישבנו במקומינו כמו כולם.
היא התחילה בהסבר על נושא של העבודה והושיבה אותנו לפי מקומות הישיבה.
המורה עברה בין כולם וחילקה את הלפטופים שהגיע לנו.
התחלנו לכתוב את התסריט על המחשב והמורה המשיכה לעבור ועזרה למי שצריך.
במשך כשעתיים ארוכות, הצלחנו לסיים לכתוב שלושה דפים ואנחנו עדיין לא עברנו את החצי.
נשמתי לרווחה כששמעתי את הצלצול.
״תבואי למגרש החניה הרחוק, אחכה לך על האופנוע שלי.״ לחש לי
גונגקוק ויצא מהכיתה.
מה הוא מתכנן? אני לא יודעת מה אבל אני רוצה שזה יהיה מיוחד.
אני עם מדי בית הספר, אין לי גם זמן להחליף בגדים.
הגעתי למגרש החנייה הרחוק יותר והשומם.
התקדמתי לבן אדם שעמד ליד האופנוע וקסדה על ראשו.
זיהיתי את גונגקוק לאחר שהרים את הקסדה והוריד אותה.
משך בחולצתי אליו ונשק לשפתיי.
דחפתי אותו ממני במהירות לפני שמישהו יראה.
״מישהו בסוף יראה אותנו.״ לחיי הפכו לאדומות.
חבש את הקסדה וחבשתי אחריו.
״שיראו, שיבינו שאת תפוסה.״ חייך חיוך נבוך וסגר את הקסדה.
סגרתי את הקסדה מהר לפני שיראה את הלחיים האדומות שלי.
הוא יכול להיות יותר מתוק מזה?
הוא עלה על האופנוע ועליתי אחריו. חיבקתי אותו במותניו ונשענתי על כתפו.
הוא התניע את האופנוע והתחיל לנסוע.
לאחר נסיעה של רבע שעה הוא נעצר על המדרכה הצרה.
ירדתי מהאופנוע והוא אחריי.
הורדנו את הקסדות והוא הכניס אותם לתוך הארגז של האופנוע.
החזיק את כף ידי ומשך אותי.
הסתכלתי על כך ידו השמאלית המחזיקה סלסלת עץ גדולה, ״מה זה?״ עכשיו הסתקרנתי.
״לא מגלה לך.״ חייך חיוך ממזרי והמשיך למשוך אותי.
הלכנו על החול והסתכלתי ישר אל עבר הים השקט.
בחנתי את הסביבה עשרה פעמים ובכל זאת לא מצאתי אף אדם בסביבה.
הוא השכיר את כל החוף רק לנו, זה כזה רומנטי.
גונגקוק נעצר ועזב את ידי.
הוציא מחצלת מהסלסלה ופרש אותה על החול. הניח את הסלסלה והתיישב על המחצלת. התיישבתי לידו וחיכיתי שיראה מה הכין.
התחיל להוציא קופסאות אוכל והניח על המחצלת.
אני לא מאמינה שהוא עשה את כל זה בשבילי, זה לא מובן מאליו.
״מתי הכנת את כל זה?״ עזרתי לו לסדר את הקופסאות והסכום.
״היה לי עזרה אתמול...״ חייך.
״לקח לך הרבה זמן?״
״כן, אבל כפי שאמרתי לך, היה לי עזרה.״
אני יודעת כבר מי עזרה לו...מי אם לא שיר...
התחלתי לאכול מהנודלס סלומון ומהעוף.
וואו, זה ממש טעים. ״מי הכין את כל האוכל הזה?״ הסתכלתי על האוכל הרב שהיה מסביב לעוד שני אנשים.
הוא התחיל לאכול מהאורז ומהעוף גם כן.
״זה סוד.״ קרץ וגלגלתי עיניים. ״אני רציתי לשאול אותך משהו...״ הביט בי במבוכה.
״מה?״
״תרצי להיות חברה שלי?״
״כן.״ לא הססתי לרגע.
YOU ARE READING
החיים שאחרי 2 🔮
Romanceשיר ממשיכה בחייה, בעליות ובמורדות. אבל היא רק גודלת, מתבגרת ומתפתחת להיות מישהי יותר טובה וחזקה נפשית. בעונה הזאת נדבר על ג׳ני, ילדה עדינה, אך כשדורכים עליה היא לא שותקת! קל לפגוע בה, היא לוקחת את רוב הדברים ללב ולפעמים מאשימה את עצמה במקרים. ג׳ני...
