החיים שאחרי 2 🔮

פרק 20

״כולם מכירים את סינדרלה?״ שאלה הבמאית.
״כן.״ השבנו במקהלה.
״מעולה, זה הנושא של ההצגה...אני אחלק לכולכם תסריט ותבחרו לאיזה תפקיד תרצו להיבחן. שניהם ואני נבחן אתכם.״ הצביעה על שני הבנים העומדים לצידה.
התיישבה על הכיסא ומצדדייה התיישבו שניהם.
כל אחד בתורו עמד על הבמה ונבחן לתפקיד שרצה.
אני רוצה להיבחן לתפקיד של סינדרלה ואני מקווה שאצליח. אני רואה שיש פה הרבה בנות יפיפיות ומוכשרות והריב על התפקיד כנראה יהיה קשה.
מה הסיכוי שאצליח...0% שלא!
״אני רוצה להיבחן לתפקיד של הנסיך‏.״ אמר האדם שקיבל את מספר אחד והתחיל להקריא מהתסריט.
הבמאית ושני הבנים לצידה כל הזמן כתבו על הדפים שהונחו על השולחן וזה היה נורא מלחיץ.
עבר הזמן מהר ואון בין עלתה לבמה כשנבחנה לתפקיד האמא החורגת. כל החמשת הבנות שעלו לבמה להיבחן, הן בחרו את סינדרלה.
טוב זה מובן, הדמות הראשית, מי לא תרצה להיבחן לנסיכה.
מעניין אם און בין רצתה מההתחלה את התפקיד של סינדרלה ולאחר מכן שינתה את דעתה.
און בין סיימה ויכולתי לראות את ההבעה הגאה של הבמאית.
און בין משחקת ממש טוב והיה אפשר לראות שהיא התחברה מעולה לתפקיד.
עליתי לבמה ונשמתי שלוש נשימות קלות כמו שאמא שלי לימדה אותי.
הסתכלתי על התסריט חמש שניות והנחתי אותו על הבמה.
הסתכלתי על הרבה בנות נבחנות והתאמנתי על השורות בזמן שחיכיתי.
אם ארשים את הבמאית שאשחק בלי לקרוא את השורות שלי אולי כך ארשים אותו יותר...לא כך?
לקחתי סיכון והתחלתי לשחק, לאלתר את השורות מהתסריט.

עיניי הביטו בבמאית ובשני העוזרים שלה, הם התלחששו בינהם...וזה עוד יותר הלחיץ אותי.
ובכל זאת המשכתי...אחרי השורה האחרונה, ראיתי חיוך קטן מהבמאית. התרשמו ממני אולי...?
שמחתי כל כך, הרגשתי שאולי בכל זאת יהיה סיכוי.
חזרתי למקומי בחיוך והמספר הבא עלה לבמה והפעם נבחן למשרת של הנסיך.

חצי שעה עברה ונשאר רק שני בנות.
הן עלו לבמה וישר זיהיתי את לין.
שניהן נבחנו לאחיות החורגות.
לא ידעתי שלין אוהבת משחק, ולא היה לי מושג שהיא נבחנת בהצגה, היא לא אמרה לי מילה.
שניהן סיימו לשחק את הדמויות שלהן והבמאית עלתה לבמה.
״כל הכבוד לכולם, מחר אתלה רשימה של האנשים שעברו וישתתפו בהצגה.״
הדלת נפתחה בחוזקה וג׳ונגקוק נכנס. ״אני מצטער על האיחור, ניסיתי להגיע בזמן, אך היו לי חזרות להופעה.״
לא היה אפשר לשמוע כלום מרוב הצרחות שנשמעו מכל הבנות שנבחנו.
עיניו של ג׳אנגקוק חיפשו מישהו ועצר כשראה אותי יושבת על הכיסא, בשורה השניה ומביטה בו, חיוך עלה לשפתיו.
ג׳ונגקוק עלה לבמה והתחיל להיבחן לתפקיד של הנסיך.
״אתן מאמינות שאני אשחק עם ג׳ונגקוק בהצגה...הוא יהיה הנסיך ואני הנסיכה...״ אחת הבנות צעקה בהתרגשות.
״למה נראה לך שאת תתקבלי לתפקיד, אני אתקבל ואשחק עם ג׳ונגקוק.״ שמעתי התלחששויות מהבנות שישבו מצד שמאל שלי וכמובן ריבים...
ג׳ונגקוק התחיל לשחק וכשניסיתי לשמוע אותו, לא הצלחתי עקב המריבות על ג׳ונגקוק.
״יא שיסתמו קצת, אני לא יכולה לשמוע כלום!״ פלטתי מפי מעצבים.
הבנות הביטו בי באיום והבנתי שאני הסתבכתי...שיט.
לאחר שג׳ונגקוק סיים הבמאית קמה מהכיסא, ״בין אם אקבל אותך להצגה, אתה תצטרך להבטיח לי שאתה לא תאחר לחזרות שאקבע.״
״אני מבטיח!״ השיב בביטחון רב.
״יופי.״ חייכה ועלתה לבמה.
״אני מניחה שסיימנו להיום...היו הרבה שחקנים טובים, אך לא כולם יתקבלו.״ אמרה ולאחר מכן שחררה את כולנו.