פקחתי את עיניי באיטיות, ״בוקר טוב יפייפיה נרדמת.״ זיהיתי את קולה של שיר מצד ימין שלי.
החזקתי את ראשי בעזרת שתי ידיי בעקבות כאב חזק שהרגשתי לפתע.
״קחי, זה יעזור לך.״ סוקי הושיטה לי בעזרת שתי ידייה כדור וכוס מים לידיי.
״איפה אני?״ הסתכלתי על החדר הלא מוכר מסביבי.
״בחדר של שיר, הבנים הביאו אותנו לפה...״ הסבירה סוקי.
לקחתי ממנה את הכדור, בלעתי אותו והתיישבתי, לאט לאט התחילו להופיע בראשי מספר פלאשבקים מאתמול...
אם אנחנו בחדר של שיר, זה אומר שאנחנו בבית של הבנים...
איזה מביך, איך אראה את גונגקוק עכשיו?
יש מצב שהוא כבר שכח ממה שקרה אתמול.
״אעאעאעאע...״ בלגנתי את שיערי.
״הכל בסדר?״ שיר וסוקי התקרבו אליי בדאגה.
״כן, קצת מבולבלת.״ היו לי הרבה תמונות בראש עם גונגקוק ובקהיון.
״אז אני אסביר לך מה קרה אתמול...״ שיר התיישבה לידי, ״סוקי ראתה בסטורי סרטונים על בנות נמרחות על טאהיונג ואני ראיתי הרבה בנות מצלמות את גימין, לכן נסענו למועדון שהם נמצאים בו כדי שבנות לא יתקרבו אליהם...״ השפילה את ראשה.
״מצטערות שגררנו אותך לשם...״ סוקי התיישבה לידי גם כן.
״הכל בסדר, רק תגידו לי מה השעה, אני לא רוצה לאחר להסעה של הטיול.״
״לפני שנגיד אנחנו לא רוצות שתלחצי...״ השיבה שיר ורק מדברייה התחלתי להילחץ.
״מה השעה?״ שאלתי כשהרמתי את קולי.
״השעה עשר בבוקר.״
״ההסעה כבר יצאה לפני שעתיים, איך אגיע לשם עכשיו? בטח שלחו לי הרבה הודעות...״
אני לא מאמינה שלא התעוררתי, לא שמתי אתמול שעון מעורר? ממש רציתי ללכת לטיול הזה...הכנתי כבר את הכל.
חזרתי לשכב על המיטה בתסכול רב.
״אל תדאגי, חשבנו על הכל. את תגיעי לשם בזמן.״ שיר משכה את ידי, כך שהתיישבתי חזרה.
נרגעתי מעט ולבינתיים הלכתי להתארגן בשירותים.
נכנסתי לחדר וראיתי את בגדיי מוכנים על המיטה, יכול להיות שזאת הייתה שיר? לבשתי את הג׳ינס הארוך והרחב שהונח על המיטה עם החולצת בטן, הקצרה והסגולה.
"ג'ני? ג'ני?" מישהו קרא בשמי מחוץ לדלת ופתחתי אותה.
"ג'ונגקוק?"
"אני רואה שאת מוכנה, בואי נצא..." משך את ידי וכולי מבולבלת מהמצב.
"לאן?" הורדתי את אחיזתו בזרועי.
"סמכי עליי ובואי." החזיק את זרועי והמשיך למשוך אותי לכיוון המעלית.
הגענו לסלון וג'ין זרק לנו את הכריכים. ג'ונגקוק תפס את שניהם והודינו לג'ין על הטרחה.
״הנה האופנוע שלי.״ הראה לי את האופנוע הבודד המוקף בשמונה מכוניות שונות.
ג'ונגקוק עלה על האופנוע וחיכה שאעלה גם כן.
לקחתי את הקסדה מהארגז והכנסתי לראשי. חיברתי את הרצועות ועליתי על האופנוע בזהירות. עליתי על האופנוע והחזקתי את זרועותיי בצדדי המושב. הוא החזיק את שתי ידיי והניח אותם על בטנו החטובה.
שמרתי מרחק מבלי להיצמד כדי שלא ירגיש את ליבי הפועם במהירות.
גונגקוק הפעיל את הג׳יפיאס והתחיל לנסוע.
הסתכלתי על הפלאפון המראה שעה וחצי נסיעה וחטפתי חום.
״מה אם המזוודות שלנו?״ נזכרתי במזוודה שארזתי.
״הם יהיו שם כשנגיע, שיר דאגה לזה כבר.״ השיב.
משום מה אני דואגת מזה...
YOU ARE READING
החיים שאחרי 2 🔮
Romanceשיר ממשיכה בחייה, בעליות ובמורדות. אבל היא רק גודלת, מתבגרת ומתפתחת להיות מישהי יותר טובה וחזקה נפשית. בעונה הזאת נדבר על ג׳ני, ילדה עדינה, אך כשדורכים עליה היא לא שותקת! קל לפגוע בה, היא לוקחת את רוב הדברים ללב ולפעמים מאשימה את עצמה במקרים. ג׳ני...
