היכון הכן צא

~ פרק 1 ~

ליבי דפק ופעם בחוזקה בתוך החזה, האנדרנלין זרם בי והתסיס את דמי באלימות, הרטיט את כל גופי בלחץ מטלטל על המחשבה - אני חוזרת הביתה אחרי ערב חופשי ואחריו יהיה לי את מלוא האנרגיה לפוצץ תיקים.
שמתי את שתי כפות ידי על הבד ודחפתי לאחור את הכיסא - נוחתת על שני עקביי עם רגליי הארוכות. נעצתי את מרפקי בעדינות בזואי ולחשתי באוזנה - ״זזתי.״
זואי סיבבה לעברי את ראשה בחדות, שערה החום התנופף לו עם הקוקו הבינוני שעשתה לצד השני ועיניה נפערו כאילו זכתה בלוטו.
היא הרימה כוסית באוויר וצרחה באושר, ״ריילי הכוסית הולכת לאחד לא פוסית!״ צרחה בשיכרון. חייכתי בשיעשוע וסטרתי לעורפה בעדינות, אך היא הרגישה את זה מצויין. הרמתי את מבטי לכיוון שאר הבנות שיושבות על הבר, רגל על רגל, כל אחת עם המשקה שלה ועין נעוצה בגבר אחר שמתהלך בסביבה.
״שמישהי תיקח אותה הביתה.״ הערתי לקלואי שהניפה את שערה הבלונדיני בהתנשאות והוציאה מסטיק ורוד מבין שפתיה, עשתה בלון ופיצוץ נשמע לאחר מכן. ״כמובן שזאת תהיה אני..״ לחשה בחיוך וסימנה לי בידה ללכת עם קריצה.
הן תמיד מעודדות אותי לעשות שטויות.
הסתובבתי על עקביי והתחלתי לצעוד באלגנטיות לתוך הרחבה מלאת האנשים שמתפרעים ונמרחים אחד על השני בשיכרון חושים.
נדחפתי פנימה, הרמתי את ידיי מעלה, וזרקתי את ראשי לאחור כשחיוך גדול ומשוחרר עלה על שפתיי המבריקות מגלוס.
שיחררתי את גופי, קפצתי בין האנשים ולראשונה מזו חודשים - שיחררתי את המשרד שלי, את העבודה, את הדאגות שיושבות לי על הווריד ומפריעות לי לנשום.
שיחררתי את המועקה בחזי.

ידיים מקועקעות בעלות שעון זהב בולט נכרכות סביב בטני, אגן שרירי, קשוח וסקסי נצמד לישבן שלי בגסות ומתחיל לזוז איתי לצדדים לפי הקצב. שפתיו הדקיקות נצמדות לאוזני ומתחככות בי באיטיות, גורמות לחיוכי להתרחב ולי לזרוק עליו את ראשי.
״את כל כך שווה..״ הוא לוחש בקולו המחוספס והנמוך, ״תבואי איתי להלילה?״ שואל בישירות, מעביר את כפות ידיו מעלה על גופי עד שכפות ידיו מגיעות לחזי, עוטפות את הציצי שלי בין כפות ידיו ולוחץ. הייתי מופתעת - לא אשקר.
הוא מהיר, ישיר וחד, אני אוהבת.
אבל בכל זאת, כנראה שהחושים שלי צדקו כשאמרתי שהוא נראה כמו מניאק, סטוציונר, ושובר לבבות על ימין ועל שמאל.
גנחתי בקול שלא נשמע מבעד למוזקה החזקה, חיככתי את ישבני המחוטב על אגנו מלמעלה למטה והרגשתי אותו שם...
יהיה לי כיף ואני מוכנה לשים על זה כסף.
״תקבל לא כתשובה?״ שאלתי בעירפול חושים והנחתי את כפות ידי הנשיות על זרועותיו הנמצאות על הציצי שלי.
אני יודעת שטיפוסים כמוהו לא יקבלו לא כתשובה, אני מרגישה את זה באווירה, במילים, בקול... הוא פליי בוי ובאד בוי סקסי לחלוטין שבא לי להתפרע עליו הלילה.
״כנראה שלא.״ הוא לוחש בחיוך זדוני לאוזני. שיערותי סמרו, ברכיי כשלו מעט כשההתרגשות עברה בי. ״אז למה אתה שואל שאלות מיותרות?״ לחשתי בהתגרות והסתובבתי אליו, עוטפת את צווארו בזרועותיי מלאות הצמידים שמרשרשים לו באוזן. הורדתי את ראשו אליי במשיכה גסה לחלוטין, הצמדתי את שפתיו אל שפתיי והעברתי עליו את לשוני במלוא הפה.
״אני מאוהב.״ הוא לוחש לפי בעירפול, מזיז את אגנו ומתחכך בגופי בחזרה.
״לא כל כך מהר חתיך סקסי שכמוך, קודם תזיין אותי, אחרי זה תעלם ואולי נתראה שוב.״ הרחקתי את ראשי ברגע של החלטה מהירה - תפסתי בכף ידו והתחלתי לגרור אותו אל מחוץ לרחבה, ישרות לשירותים.

~~~~*****~~~~

צלצול הטלפון לא פוסק לרגע, מתחלף בין צלצול של מישהו לשעון המעורר שלי שמצלצל באוזניי בחוזקה שמבעירה לי את הפטיל שאין לי. אני מרגישה את העצבים ונאנחת באנחה כבדה. אני מושיטה את ידי בשיכרון לכיוון השידה ומחליקה את אצבעי על המסך בקושי קטן. ״מה? מה כל כך חשוב על הבוקר? מה?!״ אני צועקת בתסכול ומסתובבת לצד השני של המיטה, עוטפת את עצמי בפוך הנעים והגדול שלי.
״קומי על הרגליים עכשיו ריילי! יש תיק חדש!״ קולו של השופט גריי נשמע. ליבי דילג על פעימה ואז המשיך לפעום בחוזקה ובמהירות לא הגיונית, עצרתי את נשימתי שנתקעה בחזי באלימות קורעת והתרוממתי לישיבה על המיטה - פוקחת את עיניי במהירות וממצמצת.
שערי הבלונדיני התפרע ועמד דום כאילו התחשמלתי, מוצג לי מול המראה של המיטה הגדולה והרחבה.
״פאק שיט אני מצטערת, כל כך מצטערת! אתה צודק, אני.. אני... אני באה!״ צעקתי לטלפון וניסיתי לישר את שיערי ללא הצלחה. ״יש לך חצי שעה להתייצב פה גברת סילבה!״ צעק לטלפון בקולו המבוגר וניתק לי בגסות.

״פאק!! לעזאזל איתי.״ צרחתי לתקרה והתחלתי להתארגן במהירות.