מֵעֵבֶר

פרק עשרים ושניים- אחת ממליון

נאנקתי לתוך שפתיו בעונג, הרגשתי באופוריה מטורפת כשהוא הצמיד את המותן שלי אליו ברכושניות, הרגשתי את ליבי מפמפם תחת החזה שלי כשהוא ינק את שפתי התחתונה אל תוך שפתיו. ידעתי שאיחלתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן ופתאום הוא קרה, לא הייתי מוכנה לכך, אבל רציתי את זה כל כך, העפתי את כל המחשבות שלי מראשי ורציתי להתעסק ברגע הזה, הרגע שבו שפתיו של עומרי חותמות את שפתיי ברכושניות,

לא ידעתי אם רגע דומה לזה יחזור, רציתי שלעולם לא יגמר ולא יפסק, רציתי לחיות את הרגע הזה כל כך הרבה פעמים וללא חשיבה, רצתי את ידי וחפרתי אותה בתוך שיערו של עומרי, הוא היה רך כמשי, קירבתי את פניו לשלי.

אט אט הוא התקדמנו בצעדים לעבר הקיר, לא ידעתי איך הגענו לשם בצורה כל כך מהירה אבל התשוקה שלטה בי, רציתי לחיות את התשוקה הזאת בכל רגע שעובר, אהבתי להרגיש את התשוקה מציפה את הלב שלי, עומרי גרם לי להרגיש דברים שלא חשבתי מעולם שאני ארגיש. איחלתי להם בכל יום, שיבוא מישהו ויגרום ללב שלי לפעום בצורה שונה, יעניק לי את הריגוש שכל כך חסר לי, והוא הגיע.

עומרי נכנס אל החיים שלי בסערה, כל האירועים התגלגלו כל כך מהר ואני מוצאת את עצמי עכשיו נתונה תחת ידיו ששינוי עוטפות את השפתיים שלי, יונקות אותן אל תוך פיו.

אני מוציאה אנחה של עונג ברגע שהוא נושך את שפתי התחתונה, אני שומעת אותו מקלל בלחש ועיניו זוהרות, אני ממהרת לסגור שוב את עיניי, חיה את הרגע הקסום.

הפרשי הגובה שלנו היו מורגשים כשעומרי החליט שהוא מרים אותי, רגליי נכרחו סביב המותניים שלו, האופוריה ששררה בגופי רק גדלה, הרגשתי שאני יוצאת עם כוכב הליוודי שתמיד בתור ילדה חלמתי שברגע קסום של נשיקה בן הזוג שלי ירים אותי.

עומרי מנתק את שפתינו, גבי צמוד אל הקיר ורגליי עטופות סביב מותניו, אני רחוקה מן הקרקע מפני הגובה של עומרי. אני מעיפה את ראשי לאחור בתסכול כששפתיו מוצאות את צווארי, מתחילות לנשק ללטף וללקק באטיות מייסרת, עוף גופי סומר ואני כולאת את שפתיי בין שיניי על מנת לא להוציא רעשים רועמים מן הפה שלי.

אני מרגישה שעומרי לוחץ תחת עורי בידו השמאלית, אני נתונה אליו, אך יודעת שהוא לא יקח את זה רחוק כפי שאני ברגע זה רוצה, יכולתי לפתוח את רגליי, לא ידעתי האם זה מלהט הרגע או מן העובדה שאני בתולה ומרגישה שזהו הזמן לשכב, הוא היה צריך להגיע הרבה לפני .

״עומרי..״ אני מוציאה אנחה תחת שפתיי וראשו מתחפר באנחה גברית ורועמת בצווארי כאשר הוא שומע את הגניחה שיוצאת תחת שפתיי.

אנחנו לא מדברים, אלא רק מתעסקים ברגע הנוכחי, כרגע המחשבות של ׳היום של אחרי׳ לא רצות לי במוח, ואיני רוצה להגיע לזמן שבו הן ירוצו לי במוח.

הוא מנתק את שפתיו ממני, לא לפני שמניח נשיקה ארוכה ויבשה על השפתיים שלי, בית החזה שלו עולה ויורד וגם שלי, אני עדיין מוחזקת תחתיו וכרגע ידיו עברו לייצב אותי ואחזו בישבן שלי.