"רכבת פעם על אופנוע?" רוי שאל אותי. נענתי בראשי, "אני יותר בחור של ג'יפים." צחקקתי. נייל ישב איתנו בשולחן והיה נראה שהוא מעדיף להיות בכל מקום אחר כרגע.
"אני לא מסוגל לראות את זה יותר!" הוא קרא לבסוף.
"לראות מה?" רוי שאל. "אתכם, את כל הקטשיות הזו. זה מגעיל!"
צחקקתי. רוי נראה נעלב. אבל הוא חייך וצחקק גם הוא.
"אתה לא חייב להתייחס למה שנייל אמר ברצינות." אמרתי לו כשנכנסו לרכב.
"אני לא." הוא אמר. "כן, אתה כן. אני יכול לראות כמה זה מרגיז אותך."
"אני בסדר, לואי!"
"אוקי, אם אתה אומר." אמרתי בצחקוק קל.
"מקדונלדס?" שאלתי. "בטח." הוא אמר.
התחלתי בנסיעה, מקשיב לקולה המעצבן להחריד של הבחורה בג'י פי אס.
"מה תרצו להזמין?" שאל הבחור בדלפק.
הזמנתי המבורגר בתוספת ענקית של צ'יפס ובקבוק סודה.
התיישבנו בשולחן בקצה המסעדה.
ההזמנות לא איחרו לבוא. רוי דיבר ואני השתדלתי להקשיב לו. אבל דעתי הוסחה שוב ושוב.
"לו, אתה איתי?"
"כן."
הוא חייך, "באמת?" שאל בחשדנות.
"אוקי, לא בדיוק איתך." אמרתי, במחשבה שניה.
"מה יכול להסיח את דעתך כשבחור חתיך כמוני יושב מולך?"
צחקתי.
למה לא הסמקתי? אני אמור להסמיק עכשיו.
"אתה אדיוט." אמרתי. "אדיוט, אך חתיך, אתה לא חושב?"
"חתיך ביותר." אמרתי. למה אני לא מסמיק? השתקתי את הקול שלחש לי, "כי אתה לא אוהב אותו."
הורדתי את רוי בביתו ונסעתי חזרה הביתה. כשנכנסתי ראיתי את לוטי יושבת בסלון, מביטה בי. "איחרת."
"איחרתי למה?"
"אתה אפילו לא זוכר?!" היא שאלה בכעס.
שיט. זה הלילה סרטים הרשמי שלנו. איך יכולתי לשכוח?
"לוטי, אני כל כך מצטער." אמרתי. היא גלגלה את עיניה. "אתה ורוי נהנתם?"
לא עניתי. היא נאנחה. "יש לך מזל שאני אוהבת אותך." היא אמרה, מתיישבת בספה ומסמנת לי לשבת לידה. היא הפעילה את הסרט. התכרבלנו עם שמיכות, שוקו חם ופופקורן. ערב סרטים מושלם.
"לואי, אתה אוהב אותו?" לוטי שאלה לפתע.
"מה?"
"שאלתי אם אתה אוהב אותו."
נאנחתי. "אני רוצה לאהוב אותו."
היא הביטה בי והניחה את ראשה בחיקי, בלי לומר דבר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אל תצלבו אותי ותמשיכו לאהוב את לוטי ונייל:)
תהנו, רין♡