Chapter 5 - לואי

3.8K 341 279
                                    

עבר כבר שבוע מתחילת הפרוייקט. אני ועיניים ירוקות מדברים כמעט בכל זמן נתון. בהפסקות, שיעורים, אחרי הצהריים ובלילה.
אתמול אמא שלי נכנסה לחדר שלי בשעה אחת בלילה, לבדוק אם אני ישן. היא התעצבנה כל כך שדיברתי איתו במקום לישון.

ולכן, אני עומד עכשיו מול המראה, עיגולים שחורים מסביב לעיני, ועם השיער הלא מסודר בעליל שלי.

והבגרות עוד שבוע! זהו, אני לא אדבר איתו בשיעור מתמטיקה.

סיימתי להתארגן ויצאתי, כהרגלן, אמא ואחיותי חיכו לי בשולחן.
"אתה נראה מזעזע." אמרה לוטי. "כן, לא ישנת טוב?" שאלה פיזי. אמא הביטה בי, "אתה צריך ללכת לישון מוקדם יותר." פסקה, מעט עצבנית. אבל היא לא אשמה. היא בסך הכל דואגת לי.

***

"בוקר טוב♡" סימסתי לו כשכנסתי לכיתה.
לשמחתי הרבה, התשובה לא איחרה לבוא.

אדיוט-חמוד: בוקר טוב3>

אני: ענית מהר. קרה משהו? אתה בריא?

אדיוט-חמוד: חוח, לא! ההורים שלי החליטו לנסוע מוקדם היום. הם העירו אותי בלפנות בוקר!

אני: באיזו שעה?

אדיוט-חמוד: שש וחצי!

צחקקתי לעצמי.

אני: חחח, שש וחצי זה כל כך מוקדם בשבילך?

אדיוט-חמוד: ברור! זה מוקדם מידי!

שוב פעם צחקקתי, אבל הפעם משכתי הרבה יותר תשומת לב. הנמכתי את ראשי והסמקתי עד עמקי נשמתי.

אדיוט-חמוד: הי, מוזר? אתה פה? הי, תחזור מיד!

אדיוט-חמוד: מוזרררררר תענההה נוווו

אדיוט-חמוד: נוווווו איפה אתה?! תענה לייי

אדיוט-חמוד: עכסלסעןככןופםטטדרשאשס

אני: אדיוט... מתחיל השיעור...

אדיוט-חמוד: אז מה?

אני: יש לי פאקינג בגרות עוד שבוע!

סגרתי את הפלאפון, הוא המשיך לרטוט במשך כל השיעור, אבל התעלמתי.
רק בהפסקה פתחתי שוב את הפלאפון. אוי, שיט, כמה הודעות! הוא שלח לי 274 הודעות ב-45 דקות!!
נענתי בראשי, חסר תקנה...

אני: אתה לא יכול לחיות 45 דקות בלעדי, מה?

אדיוט-חמוד: אל תעוף!

אני: חחחח, מה שתגיד.

נייל ואני יצאנו לחצר והתיישבנו על הדשא הירוק והלח. "זה הוא?" נייל שאל והנהנתי. "אתם מדברים המון.." אמר.
יכול להיות ששמעתי מעט קינאה בקולו?
"כן, נכון..." השבתי, "זה מפריע לך?"
"לא, מובן שלא...!" הוא ניסה למחות, אבל קולו רטט מעט וזה הסגיר אותו.
"אתה מעדיף שלא אדבר איתו לידך?" שאלתי. הוא הנהן, "זה פשוט ש... אממ.. בזמן האחרון - מאז תחילת הפרוייקט - אנחנו פחות מדברים... או נפגשים.. או עושים משהו ביחד.."
צחקקתי, "נייל, אתה מקנא!" נתתי לו מכה קטנה בכתף. הוא הסמיק. "אני לא!" קרא.
"בסדר, מה שתגיד..." סגרתי את הפלאפון והכנסתי לכיס המכנס. נדבר אחר-כך, אדיוט.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אממ...שלום..?
יש מישהו כאן?
בכל מקרה, מקווה שתהנו, ויוווו סורי שאני מורחת את הפרקיםםם.

רין♡

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now