חזרתי הביתה ונשכבתי על הספה, שבה ישבה לוטי וניסתה לצפות בסרט.
"הוא לא נורא," אמרה לוטי מבלי להביט בי. "אני יודע." חייכתי בזדוניות, "ומה איתך?"
"מה איתי?" היא שאלה בתמימות מעושה, כאילו אינה יודעת על מה אני מדבר.
"חבר? יש לך חבר?" שאלתי. הפעם הראשונה, היא הפנתה אלי את ראשה, ונענעה לשלילה.
"אין לי חבר. אל תדאג, אני לא מחפשת אחד."
צחקקתי, אבל אז פני הרצינו שוב, "אין לי בעיה שיהיה לך חבר, רק אל תתני לו או למישהו אחר לפגוע בך."
"ברור שלא, אח גדול. הבחור שינסה לפגוע בי יהיה מסכן מאוד."
צחקתי ועברתי לישיבה, "זו לוטי שאני מכיר!"
היא חייכה והשעינה את ראשה על כתפי, מתכסה באחד השמיכות שעל הספה.
שפשפתי את עיניי בעייפות ולקחתי את הפלאפון מהשולחן הקטן ליד הספה.
לוטי נשענה עלי בכל גופה.
השעה שלוש לפנות בוקר...
שלחתי להארי הודעה לפני שעות! הוא לא ענה, הוא בכלל לא היה מחובר מהרגע שהורדתי אותו בביתו. אמרתי לעצמי לא לדאוג ושהוא יענה בקרוב, אבל הפחד חדר לליבי מבלי שיכולתי לחסום אותו. אבל מה יכול היה לקרות? לא סביר שחטפו אותו... נכון?
בטח הוא פשוט נרדם, כן, זה הכל. הוא נרדם.
הנהנתי לעצמי, לאמת את הדבר.
עצמתי את עיניי, אבל לא יכולתי לישון.
שלחתי לו הודעה, ואחריה אחת נוספת, ואז שוב, ועוד פעם...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סליחה שזה כושל!
רין♡
أنت تقرأ
Green Flower, Blue Flower ~Larry~
العاطفيةלואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים...
