Green Flower, Blue Flower ~Larry~

Chapter 4 - הארי

התיישבתי עם חבריי בשולחן. ריינר מימיני וזאיין משמאלי. הרגשתי את הרטט של הפלאפון בכיס של המכנס. מיהרתי לשלוף אותו ולפתוח את ההודעה. זה היה הוא.

פרוייקט: היי.

אני: היי, מה קורה?

פרוייקט: בסדר, אוכל. ואתה?

אני: גם אוכל.

פרוייקט: הו... יאמי.

אני: רעב?

פרוייקט: תמיד.

התחלתי לצחקק בלי לשים לב. זאין וריינר בהו בי מבולבלים. "פרוייקט." אמרתי בשקט. זאין רכן להציץ אבל הסתרתי את המסך, "אסור. אתם יכולים לזהות אותו."
"איך?" שאל זאין.
"כן, איך?" שאל ריינר וחטף את הפלאפון מידי.
"הי! ריינר, תחזיר את זה מיד!" קראתי וניסיתי לגנוב אותו ממנו חזרה. "ריינר! זה לא מצחיק! תחזיר!" צעקתי עליו. אנשים הסתכלו עלינו, אבל זה לא מפריע לי. הוא צחקק והחזיר לי את הפלאפון, "מישהו מאוהב!" קרא. גלגלתי את עיני, "אדיוט."
את שאר ההפסקה ביליתי במבטים זעופים כלפי ריינר וזאין שלא הפסיקו לצחקק לרגע. כאלו מעצבנים!

אחר כך מיהרנו לשיעור מתמטיקה.

פרוייקט: איך קראת לי בפלאפון שלך?

אני: פרוייקט

פרוייקט: אווו...קר!

אני: חחח, למה, איך אתה קראת לי?

פרוייקט: עיניים ירוקות.

ניסיתי למנוע מעצמי לצחוק ופלטתי גיחוך קטן, שגרם למר דנקר לחכך בגרונו ולשאול בשלומי. הסמקתי עד עמקי נשמתי. "סליחה.." ממלמלתי בשקט. מר דנקר גלגל את עינייו והמשיך בשיעור.

אני: כמעט נענשתי בגללך! למה קראת לי ככה?!

פרוייקט: מה?! לא ידעתי איך לקרוא לך! חוץ מזה, עדיף 'פרוייקט'?!

פרוייקט: תשנה את זה מיד! קטין שכמותך!

אני: בסדר בסדר. למה לשנות?

אני: דרישות מיוחדות?

אני: אין תגובה? אוקי, אלך על מה שארצה.

החלפתי את שמו, סגרתי את הפלאפון וחיכיתי שיענה. אחרי מספר דקות הפלאפון רטט.

מוזר: סורי שלא עניתי. המורה כמעט ראתה אותי. איך קראת לי?

אני: מוזר

מוזר: הי! נורא נחמד מצידך!

אני: אני יודע

אני: מר דנקר עוד רגע מרביץ לי

אני: נדבר אחר כך

מוזר: ביי. בהצלחה בשיעור.

אני: גם לך. ביי

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי, עוד פרק. אני מניחה שאין הרבה אנשים שממש קוראים את זה, אבל בגלל שכולם אוהבים את זה, יהיה נחמד לראות אם תצביעו..

אגב, סליחה שלא הוצאתי פרקים בשלושת הימים האחרונים... טיול שנתי!

רין♡