Chapter 61 - לואי

2.4K 218 258
                                    

"ביי," מלמלתי בשקט ויצאתי מהבית, נכנס לרכב של רוי שהמתין מונע בכניסה.
"היי, לו." הוא אמר בחיוך, צופה בי בשעה שחגרתי חגורה ומתחיל בנסיעה.
"לאן הולכים?" שאלתי.
"מסעדה. אחת מפוארת. של אנשים פלצנים." הוא ענה. חייכתי. "אנחנו פלצנים?"
"אנחנו יכולים להיות." הוא אמר, מכווץ את מצחו כחושב.

הגענו למסעדה. הוא צדק. זו הייתה מסעדה פלצנית!
מליוני מלצריות הסתובבו בין הלקוחות, מנומסות ולבושות ללא דופי.
מלצרית בעלת שיער חום גולש פנתה אלינו והובילה אותנו לשולחן בקצה המסעדה.
היא הושיטה לנו תפריטים, "קראו לי כשתחליטו על הזמנה." היא אמרה בחיוך.
הבטתי במבחר המנות. הכל נשמע מגרה, אבל ככה זה במסעדות פלצניות. אפילו לקרמבו הם גורמים להישמע טוב. קרמבו זה מגעיל. כמעט כמו אבוקדו!
בסופו של דבר הזמנתי חזה עוף על גריל ותוספת צ'יפס.
המנות הגיעו לאחר זמן מה, מדיפות ריח נהדר.
המלצרית הביאה גם יין לשולחן, ודאגה למלא את הכוסות שלנו.
רוי הביט בי בסיפוק, "בתאבון." הכריז והחל לאכול.
אכלתי גם אני, תוך כדי שרוי דיבר. 
שקעתי בהרהורים בשעה שהוא דיבר על המשפחה שלו ועל כך שעליי לפגוש אותם.
"יש לך עיניים יפהייפיות." הוא אמר לפתע.
הארי...
"ת-תודה. גם שלך." העיניים שלו היו חומות ויפות. הוא חייך. אין לו גומות.
דיברנו ואכלנו ושתינו ודיברנו עוד.
המלצרית הגיעה עם קינוח והניחה אותו בשולחן, יחד עם שתי כפיות.
הרמתי את הכפית, אך בדיוק כשהתכוונתי להכניס לפי מהאוכל, היא נפלה לרצפה בצלצול רך.
"אני ארים," הוא אמר והתכופף.
"זה בסדר, לא צריך, הארי..."
הוא קפא.
נדרשו ממני מספר שניות בכדי לעקל את מה שאמרתי. "א-אני מצטער!" קראתי.
הסמקתי. אני כל כך מטומטם!
"זה בסדר." הוא אמר, אך ראיתי שזה הפריע לו.
נאנחתי בליבי והרמתי את הכפית.

"להתראות." לחש לי כשעצר ליד הרכב.
"לילה טוב." אמרתי. פתחתי את דלת הרכב, אך לפני שהספקתי לצאת, הוא אחז בכתפי ונשק על שפתיי. לא התנגדתי, נישקתי אותו.
השפתיים שלו היו עבות מעט, ובטעם מנטה.
התגעגעתי לטעם המתוק של שפתיו של הארי.
הארי...
מספיק, לואי!
אתה יוצא עם רוי עכשיו! תפסיק לחשוב על הארי.
שיננתי זאת שוב ושוב בראשי.
"תשלח לי הודעה," הוא אמר, מתנתק ממני ומאפשר לי ללכת. "כמובן. תודה על היום."
אמרתי בחיוך. הוא חייך חזרה ונסע.

נכנסתי הביתה והתגנבתי לחדרי מבלי להעיר אף אחד.
הורדתי מעליי את החולצה והמכנס, נשאר בבוקסר בלבד, והתכרבלתי במיטה.
השינה הגיעה במהירות ושקעתי בחלומות.
חלומות נעימים, לשם שינוי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי, אנשימים!
וול, אני עברתי בגרות בתנ"ך אתמול ואני מרגישה הרבה יותר טוב, אז אני ממשיכה את הפאנפיק שלי:)
תודה לכולכם על התגובות המדהימות * עיני כלבלב *
תהנו, רין♡

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now