טמב"א (Boy×Boy)

טמב"א : פרק 27

'אני אוהב אותך'
♡

"קאי!" יוראי צעק בזמן שרץ בגשם, מחוייך. נראה שהוא אהב את התחושה הזאת, כשהגשם מרטיב אותו עד לשד עצמותיו והוא רץ, מרגיש חופשי.
"אתה תחליק." השחרחר צחקק, רץ אחרי אהובו. כששיערו האפור היה רטוב, הוא נראה כמעט שחור. זה היה מוזר לראות את שיערו בגוון כל כך שונה מהצבע הטבעי.
השחור התאים לו, מסגר את פניו. כמו קווי מתאר.
"בוא." אהובו המשיך לרוץ באמצע הרחוב הריק. אין הרבה אנשים הטיפשים מספיק בשביל לצאת בסופה שכזו אבל למזלו הרב, יוראי היה כזה. טיפש.
הוא נהנה לרוץ כך עם הבוגר, אבל אם הדבר היה תלוי בו. הוא היה מסתפק בגלידה ושמיכה, עם סרט אימה בביתו.
"אתה תחלה." זה הדאיג אותו, שבריצה הזאת אהובו יכל להתקרר. הוא לא ידע איך יוראי הגיב לקור, לצינון. הוא לא ממש רצה לגלות, משום שאם זאת תגובה חריפה או אף יותר מכך? מה אם המערכת החיסונית של הבוגר חלשה, ורק צינון יכל להעמיד את חייו בסכנה?
כנראה שאם יוראי היה מישהו אחר, הוא לא היה מודאג כל כך, רק מלא באכפתיות. אבל מכיוון שזה יוראי הלאו שלו, אז הוא מודאג, בנוסף לאכפתיות כלפיו. יוראי הוא שונה, וזה לא משנה כמה ינסה להיות רגיל.
"תשתחרר כבר." הבוגר רץ אל עבר הכביש השומם והחלקלק. קאי המשיך לרוץ איתו, ניסה לגלות את תוכניותיו של אהובו הקרימינלי.
נראה שבהתחלה הוא פשוט רץ בכביש, בסיבובים, סיבוב אחרי סיבוב אחרי סיבוב.
אחר כך הוא נראה כשעצר בעוד שסחרחורת אחזה בו, חייך חיוך טיפשי כשתפס בכתפיו של השחרחר וכשל בסחרחורת.
קאי לא שיקר, הוא כנראה העדיף לשבת בביתו, עם שמיכת פיקה אדומה, פופקורן וגלידת שוקולד. אל מול סרט אימה טוב. מחבק את יוראי, אוחז בו בין ידיו ואף מתכרבל איתו. אבל לבוגר תוכניות אחרות, ולקאי אין את הכוח לעצור אותו או את תוכניותיו.
"אתה תתעלף בסוף." נראה כי האפרפר שם פס על מילותיו, התרחק מן אחיזתו וחזר לרוץ. הפעם בחזרה אל כיוון המדרכה, בלי סיבובים לבנתיים.
הצעיר ניסה להבין למה, למה יוראי הלאו שלו כל כך מכור לגשם הלא נעים הזה. וזה לא שמדובר על טיפטוף קל או אפילו על גשם כבד. הייתה שם סערה, ממש גדולה. עם רוחות המעיפות הכל, וענפים המתנתקים מעצים ומסכנים את שהשניים בפגיעה.
אפילו בית הספר התבטל, אבל הם עדיין בחוץ, כמו חולי נפש, רצים.
"קאי! תהנה טיפה, לא בכל יום יורד גשם כזה." כשאהובו עמד מולו, הסתכל בעיניו רק לרגע קצר. קאי יכל לראות ניצוץ של התרגשות בעיניו.
בשביל הניצוץ הזה, הוא היה מוכן לתת הכל. גם את נשמתו עם צריך. למרות שבמחשבה שנייה, הוא נזכר כי כבר הבטיח את נשמתו ליוראי, הרי הוא נשמתו האחרונה.
השחרחר החל לרוץ, ממש מהר, כמעט מרתון.
עקף את בן זוגו ואז האט, בשביל להיות בקצב של אהובו.
"אתה נהנה?" בזמן ששיערו השחור נדבק לפניו ברטיבות וכל גופו מכוסה מים, בגדיו דבוקים לגופו וגרביו רטובות בתוך נעליו.
"כן," קאי החזיר, צפה באהובו שהתאים לתיאור של עצמו. רטוב.
"אני אוהב אותך." זה יצא משום מקום, מאוד רנדומלי ולא צפוי. קאי חייך, תפס בידו של האפרפר ומשך אותו אליו, על הדרך עצר את הריצה המעייפת.
הוא לא אמר כלום, אבל באותו הזמן הוא עשה הרבה. תפס בפני הבוגר ונשק לשפתיו בחוזקה והפתעה. לא רק יוראי ידע להפתיע.
הוא הרגיש ביטחון רגעי, נתן לידו לרדת לפי כימוריי האפרפר.
בהתחלה מישש את החזה שלו, אחר כך ירד אל המותן הצרה שלו, ומשם... הוא ירד לישבנו, אחז בו בעדינות.
יוראי לא התנגד, למרות שהראה סימני הפתעה.
קאי מישש מעט, הרגיש את ישבנו של אהובו. גופו הגיב למרגש כמעט מיד. חיכוך הגופים, המגע העדין של שפתיו, ישבנו הרך, עיניו העצומות וידיו של יוראי, שמיששו גם הן את גופו של הצעיר.
קאי נשען קדימה, איזן את התנוחה כשלרגע קצר התנתק משפתיו של האפרפר ונשם.
לעזאזל, הוא רצה עוד.
הבוגר תקף לפניו, משך את פניו חזרה למיקום הקודם. חיבר את שפתיהם והכניס לשון, ליקק ומצץ. נראה שגם לו נגמרה הסבלנות וגם ידו ירדה, מיששה את בטנו הקשיחה של השחרחר.
"יוראי~" הצעיר גנח בשקט, הרגיש את הצורה בה אהובו התחיל לנשק את צווארו, האזור שיותר התאים לגובה שלו.
קאי רצה את שפתיו בחזרה.
הוא תפס בזוג ירכיו של האפרפר, הרים אותו מעלה בעוד השני כרך את רגליו סביב מותניו של השחרחר.
"תנשק אותי." יוראי צחקק כשחיבר את שפתיהם מחדש, בכניס את אצבעותיו לשיערו השחרחר ואילו אותן אצבעות עברו בתוכו בעדינות.
קאי אהב אותו, והוא עדיין אוהב.
ולהחזיק את גופו כך, עליו. להרגיש את כובד משקלו על בטנו, חיכך ככל שהתנוחה השתנתה וראשיהם נטו לפי הנשיקה. זה היה מרגש ונעים, מחמם.
הוא רצה להרגיש את זה לעד, את התחושה הנרגשת הזאת. הפרפרים האלו.
"אני אוהב אותך, מאוד." קאי חיבק אותו. לחץ את גופו כנגד זה של אהובו שעדיין נכרך סביב מותניו.
הוא רצה לציין זאת, בשביל יוראי. ובשביל עצמו.
העובדה שהתקשה לקבל את היותו הומו, לא עירערה את התחושה החזקה הזו, את התחושה שנקראת אהבה. הוא גם איננו התכחש לה. הוא אוהב את יוראי הלאו ואילו יוראי הלאו הינו גבר.
אבל זה עדיין היה לו מוזר, לאהוב גבר.
להימשך לגופו של גבר, מבלי חזה בולט או שיער ארוך ושפתיים נפוכות. אחד כזה עם איבר שמגרה אותו מאוד.
יכול להיות שבעבר חיבב נערה, אבל עכשיו הוא מאוהב בנער?
הוא לא ידע מה זה אומר עליו. הרי זה לא שחשב על ג'ונס באופן מיני, כך שלא ידע אם נמשך אליה מינית. אבל היא הייתה יפה, ונכונה באותם הרגעים.
מה זה אומר עליו?
"גם אני."
הסיטואציה הייתה די קיטשית. עם הגשם והרוח, והענפים שעפו סביבם.
השחרחר לא רצה לעזוב, הוא תכנן לאחוז בבוגר עד שידיו יצאו ממקומן ושריריו יתפרקו. אבל במקום לחכות לגורל המר של גופו, יוראי קפץ מטה, חיבק את הצעיר חיבוק מהיר ואז תפס בידו.
"בוא נחזור." קאי רץ אחריו, אל ביתו.
חיוך מרוח על פניו. אז זו שמחה אמיתית, השמחה שראה על פני אחיו בזמן חתונתו המאולתרת.
אהבה עושה אותך שמח. כך הסיק.