כשהנחירות החלשות שלך פגשו באוזניי,
אני חייכתי.
לא הייתי שמח מהדרך שבה החיים שלי משתנים,
אבל הייתי מרוצה.
אפילו אם זה היה המעמד שלי בחיים שלך,
אם זה היה התפקיד שלי,
להיות הגוף שהחזקת כדי לחסום את הכאוס מסביבך,
או להיות החזה ששכבת עליו מתי שהרגשת עצוב או בודד,
אני בסדר עם זה.
זה לא משנה לי כבר אם יכלת להחזיר את האהבה שהרגשתי אלייך.
זה לא משנה לי כבר עם ההערצה שראיתי בעיניך שהבטת בי עכשיו נעלמה.
בשבילי,
אפילו אם זאת הפעם האחרונה שלנו ככה,
הזכרונות מלהרגיש את דפיקות הלב שלך נגד הבטן שלי כשהגשם החזק נפל על החלון שלה היו מספיקים.
הזכרונות מלהרגיש את הידיים שלך מרחזיקות את שלי בפאניקה כשראית את השמיים משחירים,
הזכרונות מלהרגיש אותך מחזיק אותי אפילו שיכלת לבקש ממישהו אחר להיות איתך ברגעים האלה עשו את הכל שווים את זה.
הזכרונות האלה היו שווים כל כאב מהאהבה החד צדדית שהרגשתי.
השעות האלה של לשכב איתך היו שוות את כל שיברון הלב.
השמיים הגשומים האלה היו שווים את כל הלילות הנקיים ששכבתי לבד,
מקווה לסופה.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
