שתיתי את המים עם הבעה חסרת רגשות על פנייי.
לא כל כך הבנתי למה הרגשתי ככה לאחרונה,
אין לי חשק לזייף חיוכים לאחרונה.
''מה אתה חושב טאה?'' סוקג'ין שאל.
''אני חושב שזה לא משנה.''
כולם יתעלמו ממה שאני אומר בכל מקרה.
כמו שהם תמיד עושים.
אני אומר שאני רוצה ללכת לפארק וכולנו נלך לסרט שעה אחריי זה.
יכלתי להרגיש שאתה בוהה בי אז התעלמתי מהמבט שלך.
לא רציתי לדבר איתך היום.
הייתי יותר מדיי רגיש היום.
לא רציתי להוציא עלייך את זה בטעות.
''אנחנו צריכים ללכת.''
קפצתי כשראיתי טיפת מים נופלת על החלון.
ג'ונגקוק הביט אליי בסקרנות כשתפסתי את היד שלו.
''אבל אנחנו-''
''ביי.'' קפצתי אל תוך המילים של יונגי וגררתי את הברונטי איתי.
העיניים של ג'ונגקוק נפערו כשהוא הרגיש טיפת מים על הלחי שלו.
הוצאתי את הפלאפון שלו מהכיס שלו ושמתי את האוזניות עליו.
פתחתי את הפלאפון והפעלתי את המוסיקה.
הלב שלי הפסיק לפעום כשראיתי אותו מביט בי עם עיניים רכות וחיוך חם.
מהר הזזתי את מבטי ממנו לפניי שהוא ישים לב לסומק על פניי.
אלוהים, גם כשאני רוצה להתעלם ממך,
אני לא יכול.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
