STROM - Vkook

32☹

העיניים הכבדות שלי נפתחו כשרוח חזקה נכנסה דרך החלון. 

למה החלון היה פתוח?

הו נכון.

לא נתתי לך להכנס אז טיפסת דרך החלון.

פיהוק ברח משפתיי כשגלגלתי את עיניי בתקווה לחזור לישון.

''תפסיק לזוז כל כך הרבה.'' קול חלש לחש.

העיניים שלי נפערו כשהבנתי שהפנים שלנו היו רק שני סנטימטרים אחד מהשני.

כשהרגשתי את פניי מאדימות, נכנסתי עוד יותר לתוך השמיכה כדי להסתיר את פניי האדומות. 

אחריי כל הלילות האלה של לצפות בו ישן דרך המסך מחשב, אני יכול פעם אחת שוב לראות אותו ישן באמיתי. 

הוא היה נראה כל כך רגוע.

לעומתי, שלרוב הייתי פאראנואיד מדיי כדי להרדם לפניי 4 בבוקר.

השיער של ג'ונגקוק כיסה את עיניו והפה שלו היה פתוח מעט, נותן לנחירות קטנות לצאת משפתיו.

החזה שלו עלה וירד לאט לאט מתאים את עצמו ביחד עם הקולות החמודים שיצאו משפתיו.

חיוך עלה על פניי.

יכלתי להרגיש את זה.

הרגשתי כל כך מרוגש כאילו זאת הפעם הראשונה שעשיתי את זה. 

שילוב מילים אחד שהוא-

''אני אוהב אותך''

הוא לא יכל לשמוע או לדעת שאמרתי את זה בכלל.

אבל לא יכלתי לעצור את עצמי.

עצמתי את עיניי כדי להרדם שוב. 

אבל יד תפסה את ידי.

העיניים שלי מיד נפתחו לרווחה לראות את הבחור הישן ליידי, פאניקה תפסה את כולי. 

עוד חיוך קטן תפס את פניי כשהחזקתי את היד שלך בחזרה.

למרות הלחץ שנשאר לי מהמילים שעזבו את הפה שלי לפני כמה דקות

הייתי שמח.