''זה לא בריא לדלג על ארוחות.''
גלגלתי את עיניי והמשכתי לשתות את המים שלי.
היה לי כבר אמא בחיי, אני לא צריך עוד אחת.
ג'ונגקוק נאנח ותפס את בקבוק המים מהיד שלי, גורם לטיפה להשפך על הג'ינס שלי.
לפתע, הבקבוק מים הוחלף במקלות אכילה.
''תפתח את הפה''. הוא דחף בשר לכיוון הפה שלי, הפנים שלי נשענות אחורה טיפה ונמנעות.
הגעתי לבקבור המים שלי אבל הוא הפריד בנינו בעזרת התיק שלו.
''אמרתי תפתח את הפה.''
נאנחתי אבל הקשבתי, הפנים שלי האדימו כשלקחתי ביס מהאוכל.
כעסתי טיפה על זה שנתתי לעצמי להסמיק מולך.
אבל החיוך הזוהר שלך כיפה על הגאווה האבודה שלי.
''אתה יכול להביא לי מפיות?''. המכנסיים שלי היו עדיין רטובות.
הוא הניד את ראשו והעביר לי אותן.
בלעתי רוק כשהידיים שלנו נגעו אחת בשנייה.
זה לא כאילו זה היה איזה אהבה לא אמיתי מספרים או סרטים רומנטים,
לא היה נצנצים והגוף שלי לא הרגיש זרם מהמגע.
בכל זאת, הרגשתי משהו אחד.
הרעב ללהחזיק את היד שלו ולעולם לא לעזוב.
אבל אז שוב,
זה אנוכי.
הייתי מספיק מזליטס כדי להחזיק את היד שלו בזמן שהוא ישן.
אני לא צריך לעלות את הציפיות שלי כשזה מגיע אלייך.
עדיין, לפעמים אני פשוט לא מצליח לעצור את עצמי.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fan Fiktion"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
