סופה השתוללה מעל.
''פאק.''
ניסיתי לרוץ מהר יותר.
אבל זה היה קשה בכל הגשם הזה.
לרוב אהבתי את זה,
אבל כרגע אני יודע שזה גורם לך ללחץ.
זה היה קשה לראות את זה כשהתקרבתי לבית שלך.
לעזאזלץ
אני אמור להיות שם בשבילך ואני אפילו לא מצליח לעשות את זה נורמלי.
הקלה עברה בגופי שסוף סוף הגעתי לבית שלך.
ההורים שלנו יצאו ביחד מה שאומר שהיית בבית לבד.
אף פעם לא עליתי בכזו מהירות במדרגות.
ציפיתי לקולות בכי שבאות מהחדר שלך ודמעות על הלחיים האדומות שלך.
אבל לא היה שום דבר מזה.
ג'ונגקוק ישב ליד החלון מביט החוצה עם האוזניות שלו.
סופות היו הדבר היחיד שבאמת הפחיד אותו אז זה היה הגיוני.
רגע, אז אם ידעת איך להתמודד עם הסופות,
למה קראת לי כל הזמן?
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
