''טאה, תצא מהמיטה.''
נשכתי את שפתיי שהחבאתי את עצמי עוד מתחת לשמיכה שלי.
היום זה יום לא טוב.
יכלתי להרגיש את זה.
כל מה שעשיתי מאז שהתעוררתי זה לקוות שהייתי בוחר לא להתעורר.
עבר זמן מאז הפעם האחרונה שזה קרה.
זה היה כאילו ברגע שהתחלתי להראות טיפה השתפרות.
החיים שלי לקחו רוורס מלא והבם מובילים אותי חזרה לחשכה כאילו האור שחשבתי שאני מגיע אליו היה רק אשליה.
מראים לי מה אני לא יכול בחיים להשיג.
''היית פה כבר כל היום.''
ישבת על המיטה שלי וניסת להבין את הסיבות שלי.
אבל הקול שלך לא היה חזק מספיק כדי לעבור את המחשבות שלי.
הם אמרו לי לא להקשיב לך.
רק להשאר פה ולמות.
זה מה שמגיע לי.
''תצא או שאני נכנס.''
ג'ונגקוק איים אבל זה היה חסר תועלת.
עם מבט כועס על פניו הוא הרים את השמיכה, מראה את הבלאגן שהייתי.
אתה קפאת כשצפית בנוף שלי עם עיניים סגורות ודמעות חוצות את הלחיים שלי.
זו הפעם הראשונה שראית אותי ככה.
דאגתי לעשות הכל כדי לוודא שלא תראה אותי בחיים במצב הזה.
פעם אחת אפילו אמרתי לך שאני שונא אותך כדי שתלך לפני שאשבר.
אני מעדיף שתהיה כועס מאשר מודאג.
אפילו עכשיו, שאני שוכב מקופל לגמריי כמו כדור ואני אמור להרגיש רע לגביי עצמי.
הדבר היחיד שאני חושב עלייך הוא אתה.
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
