מוסיקה נכנסה לאוזניי כשבהיתי בעננים.
אנחנו כל כך התקרבנו.
אתה ואני.
אבל זה גורם לי להיות לחוץ.
אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ביחד,
שאני מפחד שפשוט ימאס לך ממני.
אני מתכוון,
למה שלא ימאס לך?
למה אתה נשאר לצידי למרות שאתה יודע איזה בלאגן אני?
היית אמור לעזוב אותי ממזמן.
כשהבנת שמשהו לא בסדר איתי.
שכל החברות שלנו הייתה מבוססת על שקר.
כשהבנת שאני לא הילד המצחיק שהיית חבר שלו.
אז למה נשארת?
אחריי כל זה,
לא יהיה הרבה יותר פשוט לוותר עליי?
לוותר עליי ולחיות כזרים?
אני הרמתי את ידי באיטיות לכיוון השמיים האפורים.
אם היית יודע שהכל הולך להשתנות בדרך הכי נוראית,
למה נשארת?
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|
