אמילי ג'יין, היא כמו כל נערה טיפוסית. רוב הזמן עושה שטויות ועל טעויות למדה ממזמן שלא להתחרט. היא ציפתה להעביר את כיתה יב' בעיקר בהרבה מסיבות ואלכוהול. כל מה שנשאר לה זה למצוא את האחד שאיתו תוכל לגלות מה זאת אהבה.
אז מה קורה כשתלמידה חדשה מצטרפת לשכב...
רומי ואני נכנסות לחנייה הפרטית בבית של האנה. תריס היציאה לכביש הראשי מוגף. יש לנו בדיוק שעתיים לסיים לצבוע את הפסל לפני שההורים שלה חוזרים.
האנה מניחה את פחיות הצבע על הרצפה שמכוסה בעיתונים. "יש לכם רעיונות?" היא שואלת. עידן מושך בכתפיו "בואו פשוט נזרום עם מה שיצא", הוא מתכופף לקחת מברשת צבע ואנחנו עושים כמותו. רוני שמה כמה שירים בפלאפון בשביל לעלות קצת את האנרגיות. אני מרימה את מבטי מהפסל כדי לטבול שוב בפחית הצבע, אך הוא פוגש ברומי שמסיחה את דעתי.
שערה אסוף לגובה, חושף את קו עצמות לחיה. קצוות שיער קטנות שאינן נתפסו בגומייה משתלשלות משני צידי ראשה, נראה שהקוקו נעשה ברישול אך הוא בכל זאת מחמיא לה. כמו תמיד, היא כל כך יפה. היא תופסת אותי בוהה בה ושולחת אליי חיוך, אני מחייכת חזרה. לאחר כמה שניות היא מתחילה לגחך - גורמת להבעת פניי להתחלף לבילבול "מה?". היא רוכנת מעט אליי, מקרבת את ידה אל לחי הימנית. למרות הפעמים הרבות שעשתה זאת, תחושת אי נוחות עוברת בי לנוכח האנשים הנוספים בחדר.
"יש לך קצת אדום על הלחי", היא מנסה לנקות את פניי אך הצבע אינו יורד. זה גורם לה לצחוק חזק יותר. אני מחליטה להתגרות בה חזרה ומציירת קו על אפה הקטן. "היי!" פניה משדרות הבעת כעס אך אני יודעת שהיא מעמידה פנים. "פיספסת קצת שמה" רומי מציירת פס על סנטרי לפני שאני מצליחה לחמוק ממנה. אנחנו פותחות במלחמת צבע אחת עם השנייה, מתגלגלות מצחוק.
אני מכריזה על כניעה ואנחנו קמות לשטוף את עצמנו, משאירות את השאר לסיים את המלאכה. בדרך לשירותים אני נתקלת במבטו הבוחן של איתן, הוא לא נראה שמח. "את חושבת שהוא שם לב?" רומי שואלת אותי בזמן שאני משפשפת את הצבע מתחת לזרם המים. "ואם כן?", ידיי מנגבות את פניי במגבת רכה. "לא יודעת... לא נעים לי ממנו", היא מורידה את מבטה לכיוון הרצפה. "היי" ידי נוגעת בעדינות בקצה סנטרה, מחזירה את מבטה אל עיניי. "אין לך ממה להרגיש לא בנוח. אנחנו נפרדנו כי לא הרגשתי אליו כלום מעבר לידיד". היא מעלה חיוך קטן על פניה, צמרמורת זורמת בכל גופי ששפתיה נצמדות אל שלי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אנחנו חוזרות חזרה, מגלות שהפסל מוכן. "השארנו לכן מקום לחתום" רוני מצביעה על האזור הריק בין חתימתו של עידן לשלה. אני חותמת את שמי בכתב מסולסל, משאירה חותם שישאר לעוד שנים רבות. "שנלך?" רומי מסמנת בראשה לכיוון היציאה. אני מהנהנת ומתקדמת אחריה.
