שוברת מוסכמות - Breaks The Norm (GirlXGirl)

~סידורים אחרונים לפני הנשף ~

"מה הסיפור שלה?", איתן מסמן בראשו לכיוונה של רומי המתרחקת מאיתנו. "בטח היא סתם לא ראתה", האנה מושכת בכתפיה. איתן מניד בראשו בחוסר אמון, "לא. אני עשיתי לה שלום. היא בטוח ראתה אותנו... רבתן או משהו?" הוא מביט בי בשאלה. רוני תוקעת בו מרפק ומסמנת לו שישתוק. אני מעבירה את מבטי בחזרה ממנה אליו "רוני זה בסדר, זה גם ככה יתגלה מתישהו. רומי ואני נפרדנו". *המשפט הזה ימשיך לצרוב לא משנה כמה פעמים אגיד אותו*.

איתן אינו אומר דבר, רק מהנהן בהבנה. רון מחייך חיוך קטן ומנסה לעודד "אתן תחזרו בסוף, אני בטוח". אני מנסה לעלות על פניי חיוך. "אמילי את באה?" האנה מסמנת בראשה לכיוון השכבה, אני קמה על רגליי והולכת לצידה. "אז אתן לא באות ביחד לנשף?", היא מביטה בי בתהייה בעודנו מתרחקות. אני מנידה בראשי "לא, אני מקווה שעד חמישי נשלים". היא מסיתה את מבטה מעיניי כאשר אנחנו נכנסות לשכבה, "רק דיברנו על הנשף והכלבה הגיעה". האנה שולחת מבט קר לכיוונה של אוראל המתקדמת לעברנו.

אוראל חולפת על פנינו ומתנגשת בעוצמה בכתפי, בדחיפת זילזול. "היי!" אני מסתובבת לכיוונה בעצבים, "מה את חושבת שאת עושה?", יורה אליה את המשפט. היא שולחת לעברי צחוק מתנשא, "מה קרה פגעתי בך? לסבית מסכנה". אני פותחת את פי כדי להוציא שלל של קללות אך האנה כבר מספיקה לענות לה, "אוראל כדי לך להסתובב ולהמשיך ללכת לפני שאני אתעצבן!". אוראל אינה מקשיבה לדבריה ונשארת לעמוד בידיים שלובות, "מה קרה אמילי? החברה שלך זרקה אותך אז עברת להאנה? את כזאת פתטית".

*אוי זה הסוף שלה עכשיו* ידי מורמת באוויר כדי לסתור לה אך רכזת השכבה אוחזת במהירות בזרועי, "אוראל לחדר שלי עכשיו!". אוראל מעיפה את שערה כמחווה מתנשאת ומתקדמת אחר הרכזת. אני קופצת את ידי לאגרוף, "אין מצב שאני מוותרת לה על זה". האנה משלבת את זרועה בזרועי ומושכת אותי לכיוון מעבדת ביולוגיה, "אל תדאגי את כבר תחזרי לה" היא מחייכת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אמילי את מקשיבה?", נעמי מניחה את המחברת על רגליה השלובות ומביטה בי. אני מרימה את עיניי מהנקודה שבה בהיתי, "אה? כן היינו במאדאם בובארי". היא מגחכת ומגלגלת את עיניה, "אנחנו בכלל באנטיגונה". לחיי מאדימות טיפה במבוכה. "מה קרה?" היא מביטה בי בשאלה. אני מנערת את ראשי ומניחה את ידיי על ברכיי בניסיון להתעשת "כלום, בואי נמשיך". נעמי שמה את ידה על ידי ומביטה עמוק בעיניי, "אמילי אנחנו אולי התרחקנו אבל אני עדיין יודעת להבחין מתי עובר עלייך משהו.. דברי".

*אני יודעת שהיא יצרה את המגע הזה כמחווה חברית אבל הוא גורם לי להרגיש תחושת אי נוחות*. "אני ורומי נפרדנו, היא חושבת שיש לי עדיין רגשות אלייך", אני מרימה את ידי באי נעימות. תוחבת את קצוות שערותיי מאחוריי אוזני הימנית, כתירוץ להתרחקות מהמגע. נעמי מבינה את הרמז מחזירה את ידה לחיקה ומורידה את עיניה אל סדין המיטה שעליו אנחנו יושבות. "את רוצה שאני אדבר איתה?". אני מנידה בראשי ומשחררת האנחת תסכול, "זה רק יחמיר את המצב". שתיקה סוררת בחדר ואני מתחילה להתחרט על כך שפתחתי את הנושא.