שוברת מוסכמות - Breaks The Norm (GirlXGirl)

~ תחרותיות זה סקסי ~

"בוקר טוב לחברה היפה שלי", איתן מבשר את פניי בנשיקה ארוכה. אני מתנתקת משפתיו שרוני מתקרבת אל הספסל. היא מחליפה מבטים בנינו, "אז מה פיספסתי?". איתן מסתכל עליי ומחייך, "לא הרבה... רק עוד זוג חדש". היא מגלגלת את עיניה, "רק אני וחיי הרווקות שלי". טון קולה מתלוצץ אך מבט עצוב בעיניה. צחוק מתגלגל ברקע בזמן שהמשפט של איתן מהדהד בראשי. אני חושבת שרק עכשיו זה נקלט לי - שאנחנו ביחד.

רוני ואני מתקדמות לשיעור ספורט שהיא מחזירה אותי למציאות. "וזהו זה היה ההריון השלישי שלי". ראשי מופנה אליה בגבות מורמות, "מה?!". היא פורצת בצחוק, "תירגעי רק רציתי לבדוק אם את מקשיבה". אני צוחקת איתה בעצבנות, "אז מה.. את ואיתן?". מהנהנת בראשי, "מאתמול, הוא לקח אותי לדייט והציע לקדם את היחסים בנינו". חיוך קטן על פניה, "נו וזה טוב לא?". אני מושכת בכתפיי, "כן. הוא בחור טוב אבל..". היא מרימה את עיניה מצג הפלאפון אל עיניי, "אמי, לפעמים צריך לתת לזה זמן. תנסי". אני שולחת לעברה חצי חיוך ופוסעת לכיוון מגרש הפרקט באולם.

המורה לספורט מחזיקה כדור מחניים בידה כהרגלה. "אז השיעור תתחרו מול יב' 5 והפעם המפסידות צריכות לעשות ריצת 1500 מ'. אולי זה יכניס אותן לכושר". פי פעור בהפתעה בדומה לרוני. "אין מצב שאני עושה את הריצה הזאת", עיניה מפוחדות. אני מהנהנת בהסכמה, "חייב לנצח". מפנה את מבטי לחצי השני של המגרש וסורקת בעיניי את הקבוצה המתחרה. *הן לא ממש חזקות* אני מתמסרת עם נטע 3 מסירות ופוסלת את אחת היריבות.

"התחלתן?" נערה עם שיער חום - בלונד מגיחה מהיציע ומתקדמת לכיווננו לאחר כמה דקות של משחק. *רומי?* הנערה מחייכת לעברי ומתקדמת לעבר הקבוצה היריבה. היא תופסת את הכדור ופוסלת שתיים מחברותיי לקבוצה. *וואו היא טובה* אני מתחמקת מהכדור ומוסרת לרוני. היא מפסילה עוד 3 ואנחנו מובילות. רומי מכוונת לעברי את הכדור, עיניה הכחולות שולחות מבט עמוק לתוך עיניי. הן נוצצות, נחושות לנצח. היא נושכת את שפתיה בריכוז וזורקת את הכדור. למזלי הכדור מפספס אותי ופוגע ברוני.

אני מפסילה את חברתה לקבוצה ואנחנו נשארות שתינו אחרונות. מבטי לא עוזב את עיניה שאני זורקת את הכדור, הוא פוגע ברגלה והיא שומטת את ידיה לצידי גופה באכזבה. אנחנו מתפזרים לכיוון היציע כשהיא עוצרת אותי. "את סקסית שאת תחרותית" היא קורצת לעברי ומתקדמת לכיוון מסלול הריצה. אני מצטרפת אל רוני שבמלתחות, מרגישה איך ליבי הולם בחוזקה. "הפנים שלך אדומות", רוני מבחינה בלחיי הסמוקות. עיניי בוחנות את פניי במראה כשתירוץ שקרי יוצא מפי,"זה כנראה מהמשחק". יודעת שהסיבה האמיתית זאת רומי.

השעון מראה 15:30 שאני מגיעה לבית. מחממת את האוכל בתנור ולבנתיים ממהרת לחדר להתקלח. על צג הפלאפון מופיעה הודעה מאיתן:

איתן: את באה אליי היום?
אמילי: כן אני אבוא אחרי החזרה של הטקס
איתן: את מנגנת?
אמילי: כן