שוברת מוסכמות - Breaks The Norm (GirlXGirl)

~ תחרותיות זה סקסי ~

אני מסיימת לאכול במהירות ולוקחת את הגיטרה מהחדר מוזיקה, השעה 16:50 *יופי עוד פעם שאני מאחרת לחזרה* אני יורדת במדרגות המקלט כבר באיחור של כמה דקות. קול נשמע ברקע *הוא מוכר לי אבל אין לי מושג מאיפה*. "תראו מי נזכרה לבוא", דיוויד האחראי על הטקסים בבצפר מחייך אליי. "יש לך מזל שאני אוהב אותך, תתחברי למגבר ותתחממי אני אביא לך תווים". אני מתיישבת על אחד הכיסאות שבאמצע החדר. מבטי מופתע שאני מרימה את ראשי מהמגבר.

"אוקיי רומי ונוי, תתחילו את הבית מההתחלה. אמילי תצטרפי שאת מוכנה", דיוויד מסתכל עליי. אני מסתכלת על דף התווים, קוראת את השורה הראשונה שוב ושוב. הקול של רומי כל כך ערב לאוזן שהוא גורם לי לאבד ריכוז. לבסוף אני מצטרפת בבית השני והצלילים משתלבים להרמוניה. "מעולה, הייתי רוצה אולי לשנות את הבית האחרון לעשות אותו יותר מיוחד. אולי בית שקט של נוי ורק ליווי גיטרה?", הוא מציע.

אני מתחילה את הליווי שנוי מצטרפת, דיוויד עוצר אותנו באמצע, "רומי תנסי אולי את?". אני מתחילה שוב מתחילת הבית, מרגישה לא בנוח קצת מנוי. דיוויד אף פעם לא היה רגיש, תמיד אמר את האמת - קודם המוזיקה אחר כך יחסיי אנוש. הוא מעלה חיוך על פניו ומוחא כפיים, "אהבתי בנות. יש מקום לשיפור אבל זה בהחלט יוסיף להופעה". אני מקפלת את הדבריי שדיוויד ניגש אליי ואל רומי.

"אני אשמח אם תפגשו שתיכן ותשבו על החלק הזה", הוא מחליף מבטים איתנו בזמן שאנחנו מהנהנות בהסכמה. אני מתנשפת במעלה המדרגות שקולה של רומי נשמע לצידי, "רוצה שנשב עכשיו?". ראשי נד בשלילה, "כבר קבעתי עם איתן, אבל מחר?". היא מהנהנת במעט אכזבה.

זרועותיו של איתן עוטפות אותי שאנחנו צופים בסרט בחדרו. הוא מנשק אותי נשיקה ארוכה בזמן שידו גולשת אל מותני מקרבת אותי אליו. אותה תחושה ממלאת אותי, תחושה של ריקנות. הוא רוכן מעליי ומנשק את צווארי. קצב נשימותיו עולה, "איתן אני רוצה שנקח את זה לאט", אני מסננת לאוויר. הוא עוצר לרגע ומסתכל אל עיניי. "אני מוכן לחכות בשבילך כמה זמן שצריך". חיוך מזוייף עולה על פניי כשאני מנשקת אותו נשיקה קצרה. ראשי מונח על החזהו, חום גופו עוטף אותי ומעניק לי תחושת ביטחון. "שכבת כבר?", *אני לא יודעת למה העלתי את השאלה הזאת, אולי פשוט בשביל למצוא נושא שיחה*.

הוא זז במקומו באי נוחות, "כן. אבל זה היה בכיתה ט' שעוד הייתי מושפע מהלחץ חברתי". אני מגכחת, "ככה מכרת את הביתולים שלך?". הוא צוחק איתי ונרגע קצת. ראשי מורם כדי להביט בעיניו, "אני חושבת שהפעם הראשונה צריכה להיות מיוחדת". ידו מלטפת ברכות את שערי, "אני פוחד שאני אאכזב אותך". אנחנו חולקים שתיקה לרגע שלבסוף אני מתקנת את עצמי, "זה לא צריך להיות בחדר מואר בנרות וששיר רומנטי יתנגן ברקע. מספיק שזה יהיה עם בן אדם שיתן לי תחושת ביטחון ויגרום לי לפרפרים בבטן מכל מגע שלו". הוא מלטף את לחיי ומסתכל עמוק אל עיניי, "אני מקווה שאני אזכה להיות הבן אדם הזה". אני מניחה את ראשי חזרה על חזהו ומרגישה איך עיניי נסגרות מעצמן.

הפלאפון שלי מצלצל ומעיר אותנו משינה. *שיט* "היי רוני", אני מכחכחת בגרוני. "היי, תגידי את יכולה להקפיץ אותי? ההורים שלי היו צריכים את האוטו", היא מדברת במהירות. איתן ממלמל משהו מאחוריי. "איפה את?", היא שואלת בטון מבקר. אני מתרחקת ממנו ונכנסת לשירותים לצחצח שיניים. "אני אצל איתן, נרדמנו אתמול", אני מסבירה ושוטפת את פי. רוני צוחקת, "אז כנראה שאני אתפוס טרמפ עם רומי, תהנו שובבים". אני באה להסביר אך היא מנתקת את השיחה.

אני יוצאת מין השירותים ומגלה כי איתן כבר לבוש. "שנצא?", הוא בוחן אותי. אני מהנהנת ואנחנו מתקדמים לאוטו שלי. "שיט אני עם הבגדים מאתמול", אני מביטה בעצמי דרך השתקפות בחלון. הוא צוחק בעוד שמפי משתחררת האנחה, *אני לא רגילה לחבר*. "אתה יכול להתקשר לרוני שתביא לי בגדים להחליף?", אני מושיטה אליו את הפלאפון ומתניעה את המכונית.

אנחנו נכנסים לשכבה שאני ממהרת לשירותים, רומי ורוני מגכחות כשהן מבחינות בי. "אז מה? מישהי פה ישנה טוב הלילה..", רומי מעבירה מבט לאורך גופי. אני מגלגלת עיניים ומורידה את חולצתי, "זה לא מה שאתן חושבות". "כן בטח, אז זה פריחה מה שיש לך על הצוואר?", רוני מביאה לי שקית עם בגדים ומסמנת על צווארה. אני מסתכלת במראה - היקי גדול על צווארי. ידיי נאבקות בחולצה שאני ממהרת לשים ומסדרות את שיערי בכדי להסתיר את היקי. חיוכה של רומי נמחק שהיא מבחינה בו. *ממש אחלה של בוקר*