Love, Sarah

פרק 39

משפחתי היקרה.

אני מצטער שלא יכולתי לכתוב לכם עד עכשיו. שירותי הדואר לא פעלו במשך שבועיים עקב תקלות במשלוחים. אני אישית חושב שהייתה מחאה או שביתה ענקית בכל הסניפים במרסיי.

אני לא אאריך במכתבי. אבא, אני מקווה שאתה שומר על כולם, ומקפיד לשמור על פרופיל נמוך, ואל תשכח לעדכן אותי אם יש חדש בנוגע לעבודה חדשה. אני מודע למצב הבטחוני ששורר באזור ולכן אני מתחנן, תשמרו על עצמכם. אמא שלי, אני מתגעגע כל כך, וכל פעם שאני קונה את עוגיות השוקולד מהמאפיה המקומית אני נזכר בך. דרך אגב, הטעם שלהם הרבה פחות מוצלח מהעוגיות שאת מכינה. ושרה, אני יודע שאת אחראית ובוגרת. אני מקווה שאת מוכיחה את עצמך בכך.
תמסרו דרישת שלום חמה לפלורי ומיכאל.אני אשתדל לשלוח מכתבים בתדירות יותר גבוהה.

אוהב ומתגעגע המון,
יודה.

בום. רק עכשיו אני מבינה. יודה לא מודע לעובדה שאמא בבית חולים, מנסה להחזיק עצמה שפויה בתוך כל מערבולת המציאות הזו. ושאבא בכלל גויס לצבא. אני מתאמצת בכל כוחי להחזיק את הדמעות בתוכי. כל פעם שהדמויות של ההורים שלי עולים בזכרוני, המחנק בגרוני הולך ומתהדק. ונמאס לי כבר לבכות. יודעת שזה משחרר, אבל כבר מספיק נתתי לדמעותיי את האישור לכך. לא עוד.

בלעתי אותן בשקט. מבלי לתת להן לזלוג מעצמן. ואוי. כמה שהן היו מרות. כמו תרופה לשפעת.

אני חייבת ליידע אותו. לא ארגיש נעים במיוחד כשהוא ייגלה זאת בעצמו. וכפי שאני מכירה אותו, הוא מסוגל לעשות זאת. אז במקום לשבת ולבכות על המציאות המרירה, נטלתי דף ועט והתחלתי לכתוב. האותיות בהתחלה קצת יצאו עקומות, עקב הרעד שחלף בידיי.
עצמתי את עיניי והתרכזתי. אני אספר לו על היותי ילדה אחראית. על העזרה הרבה שאני מקבלת מהשכנים עקב התקופה הקשה.

חשבתי גם מה לא אספר לו במכתב. אני לא אומר לו על מצבה של אמא. וגם לא אספר לו על חיי החברה שלי בבית הספר. והאמת שמעולם זה לא עניין אותו. אך אני מניחה שבתור היחידה מהמשפחה שעוד יכולה להחזיר לו מכתב תשובה, אני אמורה לשתף אותו בכל הקורות אותי. בכל זאת, גם לי יש דברים שאני מעדיפה לשמור לעצמי. ובסוף את ראית לאן היגעת איתם, אני שומעת את קולי הפנימי גוער בי. נאנחתי בקולניות. נטלתי דף חדש ונקי, והחלתי לרשום.

יודה אחי היקר,

אני שמחה לשמוע שרשויות הדואר חזרו לפעול כרגיל, עכשיו נוכל לשמור על קשר רציף.
כמו שאמרת ובצדק, אני אחראית ודואגת למשפחה. אני לוקחת אחריות מלאה על פלורי ומיכאל, והם מתנהגים יפה מאוד.
אתה יודע מה המצב בימים אלו בפריז, בטח קראת בעיתונים המקומיים. אל תדאג. אני מקבלת תמיכה ועזרה מהשכנים, והם התגלו טובי לב במיוחד.