מה שיקרה יקרה

פרק 54-סוף דבר

-זה הפרק האחרון של הספר שלי, אשמח אם תקראו את הספר השני שלי
-הכל מתחיל כשהכל נגמר-
**נקודת המבט של אור***

הגשם מטפטף מבעד לחלון הגדול שבחדר, הטיפות נופלות על עדן החלון ומשאירות רעש נעים, התקשתי לפתוח את העיניים שהצלצול של השעון המעורר חדר לאוזניי, שטפתי פנים וצחצתי שיניים, מיד חטפתי את הטלפון שלי שמונח על המיטה וחייגתי לאלכס "מאמי שלי בוקר טוב" היא ענתה מיד "היי בייב" אמרתי, כל כך התגעגעתי לשמוע את הקול שלה "יום נישואים שמח מאמי שלי" אמרתי מיד, לא רציתי שהיא תחשוב שאני שוכח, אני אלכס התחתנו בערך שנה אחרי שרוי נולד, רציתי לדעת שהיא תיהיה שלי ולא ראיתי סיבה לחכות "מתי אתה חוזר?" היא שאלה, שמעתי על הקול שלה שהיא מתרגשת בדיוק כמוני "אני כבר בדרך" אמרתי בשקט, בדיוק סיימתי את הכשרה שלי, תמיד רציתי להיות מנהל, ועכשיו קפצה לי הזדמנות ופתחתי מקום שלי, פעם בחודש אני נוסע לכמה ימים ועושה הכשרה לעובד חדש, "זה המתנה הכי טוב ליום הנישואים" היא אמרה ואפילו בלי לראות אותה ידעתי שהיא חייכת "איך הולך אצלכם?" שאלתי "אנחנו בדיוק אצל אמא שלך" היא אמרה "רוי ויהלי לא מפסיקים לריב" היא הוסיפה "טוב אלו הילדים שלך" אמרתי צוחק "גם שלך" היא אמרה מתחכמת "למה הם רבים?" שאלתי והיא נהנחה "עבר עם יהלי יום קשה" היא מלמלה בשקט, כדי שהוא לא ישמע שהיא מדברת עליו "מה קרה הפעם?" שאלתי, אומנם אלו הילדים שלי, אבל לשניהם יש מד עצבים מאוד קצר "יהלי רב עם ילד מהכיתה שלו, ורוי התערב, ואותו ילד אמר ליהלי שהוא מסכן שהוא מערב את אח שלו הגדול ויהלי התעצבן" היא אמרה "והם רבו מכות" היא הוסיפה "יהלי פירק לו את הצורה?" שאלתי "אור!!" היא הרימה את קולה ואני צחקתי "אני רק מוודה" אמרתי "אני חושבת שכן " היא אמרה לבסוף, יהלי הוא בדיוק הגריסה שלי רק בילד, הוא עצבני ואף פעם לא מדבר, תמיד עושה, זאת לא הפעם הראשונה שהוא רב לכן אני לא מופתע, רוי הוא ההפך הגמור ממנו, הוא לא יתן שישפילו אותו ,או שידבר לאח שלו הקטן לא יפה, אבל הוא חושב לפני שהוא שולח ידיים. "תני לי לדבר איתו" אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה "יהלי, אבא רוצה לדבר איתך" היא הרימה את קולה מעט, ואני שמעתי קול של מלאך קטן מתקרב אלי "היי אבא" הוא אמר בשקט "נקלטת לצרות גבר?" שאלתי והוא מיד התגונן "זה לא הייתה אשמתי הפעם" הוא אמר "זה תמיד לא אשמתך נכון?" שאלתי אותו "הוא תמיד מתחיל, אז התעצבנתי, ואז רוי התערב אז הייתי חייב להחזיר לו" הוא אמר ואני התעצבנתי, התעצבנתי שמציקים לילדים שלי, שמחתי שהוא החזיר, אבל אני חייב ללמד אותו את הדרך הנכונה, "אני תכף חוזר הביתה גבר ונדבר טוב?" שאלתי "טוב אבא, התגעגעתי אלייך" הוא אמרה בשקט "גם אני, תביא לי את רוי" אמרתי והוא קרא לו מבעד לטלפון "מה קורה?" רוי שאל, הקול שלו היה כבר קול של גבר, הוא בן 15 כבר "אתה כועס?" הוא שאל מיד מבלי שנתן לי לענות "אני לא מאשים אותך שהגנת על אחיך, אבל אתה צריך לתת לפתור את המלחמות שלו לבד" אמרתי, ובתוך תוכי שמחתי, שמחתי שיש לי אותם "בסדר,הוא רק בן 12, הוא כמעט היה על הרצפה, אבל בסוף הוא כיסח אותו" הוא אמר וכמעט נחנקתי מהצחוק שהחזקתי בפנים "כל הכבוד גבר!" אמרתי השתדלתי לא להיות נרגש מידי "תן לי את אמא, אני עוד מאט מגיע הביתה" אמרתי ותוך שנייה שמעתי את אשתי בצד השני של הטלפון "לא עזר להרגיע אותם אה?" היא שאלה למרות שהיא ידעה מראש את התשובה "האמת שלא, הם נתנו לי סיבה טובה" אמרתי מנסה להצדיק אותם "תמיד הם צודקים" היא אמרה "אני עוד מאט מגיע הביתה מאמי שלי, אני אוהב אותך" אמרתי והשיחה נותקה. הנסיעה הייתה ארוכה ומעייפת, הצפייה לפגוש את אלכס והילדים קשה, אבל ההרגשה שאני ואלכס חוגגים 14 שנות נישואים משמחת אותי, כל יום איתה ועם הילדים כמו יום ניצחון, אני מאושר שיש לי אותם, כשהיא הפכה אותי לאבא הבנתי שרק איתה אני רוצה לחיות, לבסוף הגעתי הביתה, נכנסתי בשביל הגישה בבית שלנו והלב שלי דפק מהר מהמחשבה לראות אותם, פתחתי את הדלת בעדינות, מולי עמדה אלכס, שערה החום נפל על גופה בצורה מושלמת, והעיניים האופרות והגדולות שלה מלאו אותי באהבה, משכתי אותה מיד אלי וחיבקתי אותה נזהר לא למחוץ את בטנה, "התגעגעתי אלייך" אמרתי כשאני עדיין מחבק אותה, לפתע שמעתי את קולם של הילדים שלי באים מכיוון החדר, יהלי קפץ עלי ורוי חיבק אותי בעדינות "כייף שאת פה אבא" רוי אמר בחצי חיוך והגומות שלו מיד בלטו, הורדתי את יהלי והתכופפתי ללטף את הבטן העגלגלה של אלכס "היא רק גודלת" אלכס אמרה בחיוך וכולנו צחקנו "כן זה נכון" רוי אמר בחיוך, שלפתי מתיק שלי קופסא קטנה ומסרתי אותה לאלכס "14 שנות נישאים בייב" אמרתי ונתתי לי נשיקה קטנה על השפתיים "לא קנית כלום" אלכס אמרה מתביישת ואני רק חשבתי שהיא לא מבינה שהיא המתנה שלי "מאמי מספיק לי לראות את הפנים המושלמת שלך בכל יום, לא השתנית מאז הכרתי אותך, נשארת אותה ילדה יפה שהתאהבתי בה" אמרתי מתכוון לכל מילה, העיניים שלה התמלאו דמעות והיא חיבקה אותי "אני אוהבת אותך" היא אמרה ולא שיחררה אותי מהחיבוק הנעים שלה שכל כך התגעגעתי אליו, לבסוף היא התנתקה ממני ופתחה את הקופסא בעדינות, "אתה תמיד יודע מה לקנות לי, זה מושלם" היא אמרה בחיוך ועדנה את הצמיד שעליו יש שלושה אבנים חרוזים בצבע זהב וציורים קטנים של ילדים חרוטים עליו, זה מסמן את הילדים שלנו, היא נתנה לי נישקה ודמעה של אושר נפלה מעינייה.