מה שיקרה יקרה

פרק 29:

****נקודת המבט של אלכס***

עמדתי בפתח את הדלת והילי עמדה מולי ומישהו בחזיק בה בכוח והצמיד לה סכין לצאוור, הבחור היה מוכר לי,זכרתי אותו, הוא הצמיד את היד שלו וכיסה את כל הפה של הילי כדי שלא תדבר, דמעות שטפו את כל פנייה ואני הייתי בהלם, פשוט קפאתי ולא ידעתי מה לעשות, הנשימות שלו ניהיו כבדות "אלכס תעוררי" התת מודע שלי צעק, הנשימות שלי היו יותר כבדות "רון!!" צעקתי הכי חזק שהצלחתי והבחור שיחרר מהאחיזה של הילי שיחרר ממנה את הסכין וזרק אותו עלי, הרגשתי שהרגליים שלי לא מצליחות להחזיק את עצמן, נפלתי על הרפצה וכשהסכין תקוע בזורע שלי, והיה דם והנשימות שלי לא הסתדרות.
***נקדות המבט של רון****
שמעתי את אלכס קןראת לי מלמטה אך התעלמתי, לא היה לי כוח אפילו לענות והאמת שזה די הפריע לי "מה" קראתי לאלכס אך היא לא ענתה, קמתי מהמיטה והלכתי לסלון אבל היא לא הייתה שם, נכנסתי לחדר שלה וגם שם היא לא הייתה "אלכס" קראתי ולא הייתה תשובה קראתי שוב ועדיין לא הייתה תשובה, ירדתי לכיוון הדלת וראיתי את כל הרצפה מלאה בדם וסכין תקוע בידה של אלכס, הדלת הייתה פתוחה ומולי עמדה הילי כשמשהו מחזיק בה בכוח, הוא היה מוכר לי וזיהיתי אותו, זה היה אותו בחור שהחזיק פה באותו מקום חשוך, הפנים שלה היו רטובות מדמעות, שמעתי את אלכס נאבקת לנשום והבנתי שאו שאני מציל את אלכס או את הילי, הראש שלי התפוצץ לקחתי מהר את הטלפון והזמנתי אמבולנס, הסתובבתי לשניה והילי כבר לא הייתה שם, נפלתי על הרצפה בבום "לאא!!" צעקתי בקול ונאבקתי בכוח לא לבכות הדמעות חנקו אותי, האמבולנס הגיע ואני רצתי לחדר והרמתי את ליה בעדינות שלא תתעורר, נסענו עם אלכס ותוך זמן קצר הגענו ומיד הכניסו את אלכס לניתוח, שמתי את ליה עלי והמחשבות על אלכס והילי לא עזבו אותי לשנייה התחרפנתי, לבסוף ניגשה אלי אחות ןהובילה אותי אחרייה, נכנסו לחדר ושמתי את ליה על כיסא גדול שהיה מונח בצד, ניגשתי לאלכס והיא הייתה כל כך שלווה ויפה "אני לא כל כך יודעת איך להגיד.." האחות גמגמה "דברי" אמרתי לכיוונה "אלכס כרגע.." האחות שוב עצרה "את מוכנה לדבר כבר"  אמרתי בעצבים "היא איבדה המון דם, ולא מצאנו תורם עם סוג דם כמו שלה, כרגע היא מורדמת" היא אמרה לבסוף "מזאת אומרת מורדמת?" שאלתי וזרקתי מבט לאלכס "זאת אומרת שאם תוך זמן מוגבל לא ימצא תורם נצטרך לנתק אותה ממכונת ההנשמה שלה" היא אמרה והדמעות בעיניי כבר לא שלטו בעצמן "אני מצטערת, אני אשאיר אותך לבד" היא אמרה ויצאה מהחדר , התיישבתי לייד אלכס שם עלייה את ראשי בעדינות , ״בבקשה אל תלכי לי אלכס, אני לא יכול בלעדייך״, מלמלתי למרות שהיא לא באמת יכןלה לענות לי, הרמתי את הראש לכיוונה ולא הפסקתי להסתכל עלייה, הפללתי לשלומה.

***נקודת המבט של הילי***
התעוררתי עם כאב ראש, פתחתי את עיניי אבל לא ראתי כלום, הכל היה שחור, שמעתי צעדים מתקרבים אלי והלב שלי רעד מפחד, הצעדים התקרבו יותר ויותר לבסוף עצמתי את עייני והורידו ממני את השק שהיה על ראשי, פתחתי את עייני בזהירות וראיתי אותו, הוא היה מגעיל בדיוק כמו שזכרתי אותו, הוא ניגש אלי והתחיל לגעת בגופי, הרגשתי צמרמורת של גועל "איך התגעגעתי לגוף הזה" הוא אמר בקול הכי מגעיל ששמעתי והרגשתי רע "תשחרר אותי בבקשה" לחשתי בקושי והוא צחק לכיווני "אני לא אספר לאף אחד על מה שקרה כאן, רק תשחרר אותי" אמרתי ביאוש בידיעה שזה לא יעזור "אני מציע לך להבין את זה כמה שיותר מהר, את פה ואת הולכת להיות פה" הוא אמר בביטחון, ודמעות שטפו את כל עייני "לא לא רון ישחרר אותי" מילמלתי לעצמי מנסה להרגיע את עצמי "את טועה, לרון יש לארגן הלוויה ושבעה לא יהיה לו זמן אלייך" הוא אמר ולא האמנתי למה שאני שומעת "כן אלכס מתה" הוא אמר וחייך "לא אתה משקר לא!!" צעקתי הכי חזק שיכולתי והוא פשוט נתן לי סטירה חזקה הישר לתוך הלחי שלי "עד שרון החמוד יזכר בך אנחנו כבר לא ניהיה פה" הוא אמר והדגיש כל מילה.