מה שיקרה יקרה

פרק 51:

-פרק 51 לא עלה, מחקתי והעלתי שוב, אם יש בעיה תרשמו לי-

***נקודת המבט של אלכס**

אני עומדת ללדת בימים הקרובים, השיחה שלי עם אור מהדהדת לי בראש כל יום, כל כך רציתי לשמוע מה היה לו להגיד, אבל לא יכולתי, ידעתי שאני יכולה לסיים את הכאב הזה ואני ואור נחזור, אבל פחדתי, אני לא יכולה לתת לו לחזור בכל פעם שהוא רוצה, היה לו כל כך הרבה זמן לדבר איתי ולספר לי מה באמת קרה, אבל הוא לא עשה את זה, כנראה שהיו לו דברים יותר חשובים ממני, וזה בסדר, אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל לא באותו מידה שאני אוהבת אותו וכנראה שזאת הבעיה, נסעתי לאמא שלי, תוך זמן קצר הגעתי, עליתי למטבח ואמא שלי וליה היו שם, ליה קפצה עלי בנישוקים וחיבוקים, חיבקתי את אמא שלי והתיישבתי לידה "מאמי לי את מתרגשת?" אמא שלי שאלה יותר מתרגשת ממני "כן ברור" אמרתי וליטפתי את הבטן בעדינות, לפתע הרגשתי כאב עצום בבטן "אח" מלמלתי בשקט, הכאב עבר בתוך שניות, לקחתי כוס מים ושתיתי, והכאב חזר רק בהרבה יותר עוצמה, "כואב לי!!" צעקתי והכוס נפלה לי מהיד, אמא שלי קמה בבהלה והתקדמה אלי במהירות "אלכס מה קרה?" היא שאלה מבוהלת, לא הצלחתי לענות לה, הנשימות שלי נהיו כבודות , לפתע הרגשתי שכל המכנסיים שלי רטובים, "תתקשרי לאמבולנס" מלמלתי בשקט, לא הצלחתי לדבר, הכאב היה מטורף, נפלתי על הרצפה ואמא שלי רצה לחדר לקחת את הטלפון, ליה באה אלי והחזיקה לי את היד בעדינות, אמא שלי חזרה בריצה למבטח "הם בדרך" היא אמרה מהובלת, תוך 2 דקות האמבולנס הגיע וליה ואמא שלי נסעו אותי, הכניסו אותי בעדינות ואמא וליה באו אחרי "היא עומדת ללדת" הרופא שטיפל בי באמבולנס אמר בהתרגשות יתרה. ואני הרגשתי לחץ עצום, הרופא חיבר אלי מכונה הנשמה, כדי להקל עלי "תתקשרי לרון ואיתן" מלמלתי בשקט.

**נקודת המבט של רון**

אמא שלי התקשרה אלי שהיא בבית חולים ואלכס עומדת ללדת, הלב שלי דפק במהירות, התרגשתי, עזבתי את המוסך בלי להודיע לאור או ג'קסון, התנעתי את האוטו ונסעתי, נסעתי מהר והגעתי תוך זמן קצר, רצתי לקומה בה אלכס נמצאת וליה ואיתן חיכו בסבלנות "איפה אמא שלי? שאלתי מתנשף "היא נכנסה עם אלכס" איתן אמר לחוץ, התיישבתי לידם וחיכנו, עבר הרבה זמן, עבר כמעט חמש שעות, רופא ניגש אלינו והסביר את המצב, עשו לה הכנה לידה והוציאו את התינוק מיד, הוא איבד הרבה אוויר, בגלל שלאכלס היה קשה לנשום "הכל בסדר?" שאלתי את הרופא ושבא לכיוונו שוב "כן, מזל טוב" הוא אמר מחייך "אפשר לראות אותה?" איתן שאל "כן, היא בחדר" הוא אמר והצביע על החדר בה היא נמצאת, הלכנו לכיוון החדר, נכנסנו בשקט ואלכס ישנה, היא הייתה מורדמת, אמא שלי ישבה לידה והתינוק בידה, "ואוו" מלמלתי בשקט, זה היה התינוק הכי יפה שראיתי, הוא היה קטנטן והיה לו את העיניים של אלכס, עיניים אפורות גדולות, דמעות הציפו אותי בהתרגשות, איתן לקח אותו והחזיק אותו בשתי ידיו, וכשראיתי אותו מחזיק את התינוק כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה אור, הרגשתי רע, אני חייב לדבר עם אלכס שתעשה את הבדיקה אני לא מסוגלת לחשוב על זה, זה נורא, ישבנו עם התינוק זמן ומה, ואלכס התעוררה, היא פקחה את העיניים בזהירות וכולנו הסתכלנו עליי "אחותי המלכה! מזל טוב נשמה שלי" אמרתי בהתרגשות נשקתי לראשה, איתן הסתכל עליי בעיניים גדולות ואוהבות, הוא לחש לה משהו באוזון והדביק לה נשיקה קטנה, היא הרגישה לא בנוח, ראיתי את זה עלייה, "שלום לכלום" אחותי נכנסה לחדר וגרמה לכולם להסתכל "אני נורא מצטערת שאני מפריעה, אבל אני לוקחת את התינוק לתינוקיה, אחזיר אותו בעוד 3 שעות" היא אמרה בחיוך, אלכס נישקה אותו בעדינות, ומסרה אותו לאחות. "אני הולכת לקנות לך אוכל אמיתי" אמא שלי אמרה לאכלס ולקחה איתה את ליה, אני ואיתן נשארנו עם אלכס "מאמי אתה יכול לקנות לי קפה?" אלכס שאלה את איתן והוא הנהנן ויצא מהחדר "אחותי איך.." ניסיתי לשאול ואלכס מיד עצרה אותי "רון עשיתי את הבדיקה" היא אמרה באפיסת כוחות "נו ו.." שאלתי מפחד לשמוע שאיתן הוא האבא "זה לא איתן" היא אמרה ודמעות הציפו את עינייה אך היא לא נתנה להם ליפול "איך את..?" ניסיתי לשאול והיא עצרה אותי שוב, היא כבר ידעה מה אני מתכוון לשאול "הרופא ידע על זה, הוא לקח מאיתן בדיקה דם, והוא לא תואם לתינוק, הרופא הסביר לי שהבחור השני הוא האבא" היא מלמלה בשקט , לא היה לי מה להגיד, האמת שאני שמחתי שאיתן לא האבא, אבל לא יכולתי להגיד את זה לאלכס "אני חייבת לדבר עם אור" אמרתי "לא, אני החלטתי ואבא שלו זה איתן" היא אמרה בטחה בעצמה.

-תרשמו את דעתכם על הפרקים-