פרק 5:

4.1K 184 7
                                    

*****נקודת המבט של אור******

אני יוצא מהבית של אלכס כל כך שמח שהדברים הסתדרו כמו שרציתי, אני לרגע חושב על אמלי , אז אני מחליט לנסוע לבקר אותה .

אני מגיע לבית שלי לוקח את האוטו ויוצא אחרי נסיעה מטישה של 40 דקות אני מגיע , האמת שבית קברות זה מקום דיי מפחיד ובמיוחד כשמתחיל להחשיך , אני הולך כמה צעדים ומגיע לקבר שלה, עוברת בי צמרמורת קלה כיאלו היא פה לידי , אני מתיישב ליד הקבר שלה ושם עליו את הראש , אני מתחיל לדבר איתה ולספר לה על הטעות שעשיתי עם אלכס ועכשיו הכל הסתדר , אני מספר לה כמה אני מתגעגע אליה וכל כך קשה בלעדיה , אחרי בערך 20 דקות אני מחליט לחזור.

אני מגיע הביתה ומחליט לשלוח לאלכס הודעה "לילה טוב, ניפגש מחר" אחרי שנייה בערך היא עונה בחזרה ,לפני שאני פותח את ההודעה עולה לי חיוך על הפנים "ברור, לילה טוב" .

אני קם בבוקר ומצחצח שיניים , מתלבש מעיר את אמא שלי לעבודה ויוצא מהבית. אני הולך לכיוון הבית של אלכס , כמו שהיינו נוהגים לעשות פעם אני לא דופק על הדלת, אני מחכה לה בחוץ אני יודע בדיוק באיזה שעה היא יוצאת , לאחר 2 דקות היא יורדת , כשהיא רואה אותי היא טיפה נבהלת והאמת שזה די מצחיק אותי "מה מצחיק אותך בדיוק? יכולת להגיד שאתה פה , מפגר " כשהיא אומרת את זה היא טיפה צוחקת "אבל איך זאת תיהיה הפתעה אם את יודעת שאני פה?" אני שואל טיפה צוחק "צודק" היא אומרת "נתקדם לבית ספר?" אני שואל "לא, אני לוקחת את ליה , אתה יכול להתקדם אם אתה לא רוצה לחכות " היא אומרת "לא אני רוצה" לאחר 2 דקות ליה יורדת עם תיק בית ספר שיותר גדול ממנה , אני לוקח ממנה את התיק בלי להגיד מילה "תודה אור , התגעגעתי אליך" ליה אומרת לי "גם אני קטנה" אני אומר והאמת שהתרגשתי. אני נכנס עם ליה לבית ספר , ואלכס מחכה בחוץ , אני נפרדת מליה ומאחל לה יום טוב , היא לא אומרת דבר היא מחבקת אותי ומתיישבת במקום שלה, אני יוצא לאלכס ואומר "בואי שלא נאחר" אנחנו מתקדמים בדממה לבית ספר וכל אחד הולך לכיתה שלו.

******נקודת המבט של אלכס*******

אני נכנסת לכיתה והשיעור עובר לי דיי מהר , אני אוהבת את המגמה שלי , ובכלל אני תלמידה טובה , תמיד פחדתי שלא יקבלו אותי לקולג' , השיעור הסתיים ואני ניגשת ללוקרים לשים את הספרים שלי ולקחת את את אלה שמתאימים לשיעור הבא , אני מבחינה באור , הוא מתקדם אלי ואני לא יודעת למה אבל מהלחץ נופלים לי כל הספרים , אור מתקדם בהליכה מהירה אליי ומרים לי את הספרים , "תודה" מילמלתי "את יודעת את לא צריכה להתרגש שאני פה" הוא אמר בשחצנות , לא ענית עשיתי פרצוף כיאלו אני צוחקת . היום עובר לי ממש מהר בסוף היום אני מקבלת הודעה מרון "ללי תקחי את ליה" התרגשתי שרון קרא לי ככה, שנים שלא שמעתי את הכינוי הזה.

אני יוצאת מבית ספר ואור שוב מחכה לי , אנחנו מתקדמים ביחד הוא שואל "את לוקחת את ליה?" "כן" אני עונה "אוקי , אז אני נכנס לקחת אותה" הוא קבע הגענו לבית הספר של ליה הוא נכנס , ולאחר 2 דקות הם התקדמו לעברי ביחד . "אור למה אתה לא בא אלינו ? התגעגעתי אלייך" ליה שואלת את אור "אל תדאגי אני אבוא אני מבטיח" הוא ענה . תמיד היה לו קשר מיוחד עם ליה, אני לא יודעת למה בדיוק אבל הוא ממש אוהב אותה , הוא פשוט טוב עם ילדים .

אנחנו מגעים , לפני שאור הולך לבית שלו אני שואלת "רוצה לבוא אלי?" וליה ישר צועקת "כןןןן" הוא מחייך אומר "כן , למה לא" אנחנו עולים במדרגות לכיוון הסלון , אני מכינה לנו לאכול ואור בנתיים עושה שיעורים עם ליה , אני מסיימת להכין את האוכל , אנחנו מתיישבים לאכול, אני שמה אוכל בצד לרון , אני ואור מפטפטים ומידי פעם ליה זורקת מילה . סיימנו עם האוכל אני שוטפת כלים וליה הולכת לשחק בחדר שלה . אני ואור הולכים לחדר שלי , אנחנו נשכבים אחד ליד השני במיטה , אנחנו מדברים בינינו ולפתע אור מתחיל לדגדג אותי , ואני לא מפסיקה לצחקק אני לא יודעת איך הגענו למצב הזה אבל אור היה עלי, השפתיים שלנו היו סנטימטר עד שהם מתחברות ביחד, הלב שלי דפק כל כך חזק שעוד שנייה חשבתי שהוא עומד לצאת, אור מתקרב אלי ומנשק אותי בעדינות , אני זוכרת את ההרגשה הטובה הזאת , אני מאפשרת ללשון שלו לנגוע בשלי, לאט לאט הנשיקה הופכת ליותר לוהטת, אני מתנתקת מהמגע שאני כל כך אוהבת ושואלת "זה מה שאתה רוצה?" הוא לא אומר דבר , הוא קם ממני והולך לכיוון הדלת , אני קמה ואומרת "רגע, חכה" אני תופסת ביד שלו ומושכת אותו אולי הוא מרים לי את הפנים בעדינות ומנשק אותי שוב , אני שמה את הידיים על הכתפיים שלו, בנתיים הידיים שלו עוברות למותניים שלי הוא מרים אותי והרגלים שלי סביב הגוף שלו והוא מחזיק אותי מהתחת ומצמיד אותי לקיר , בלי שהשפתיים שלו יפרדו , אני מעבירה יד בשיער שלו , יודעת כמה הוא אוהב את זה, לפתע הוא מוריד אותי ומפריד את הנשיקה שלנו ואומר "מצטער, לא התכוונתי" הוא לא נותן לי לענות הוא יצא מהר מהחדר.



מה שיקרה יקרהWhere stories live. Discover now