מה שיקרה יקרה

פרק 18:

***נקודת המבט של אלכס****

נשארתי קפואה במקום , אני באמת לא מצליחה להבין מה הבעיה של אור, אם הוא אוהב אותי באמת למה הוא לא נשאר, למה הוא תמיד הולך וחוזר "אלכס?" איתן מתקרב אלי "למה את עדיין בחוץ?" הוא הסתכל על המבט הלא ברור שלי, ואני מבינה שאני עדיין בהלם "סתם.." מלמלת "אז בואי ניכנס" הוא אמר ונשק לי נשיקה עדינה וקטנה על השפתיים, נכנסנו לכיתה , התיישבנו במקום אבל לא הצלחתי להתרכז "אלכס?" מישהו קרא ולא התעניינתי מי "אלכס?" איתן אומר לי בלחש , הסתכלתי עליו "מה יש לך היום?" הוא שאל בשקט "גברת מקול אם את לא מרוכזת בשיעור שלי אז תצאי החוצה" המורה אמרה , בכל זמן אחר הייתי מבקשת להישאר, אבל במקום זה לקחתי את הדברים שלי ויצאתי , קיוויתי לפגוש את אור שוב, ולהבין מה הבעיה שלו ,אבל במקום זה מצאתי את עצמי מסתובבת, החלטתי ללכת הביתה, הלכתי ברגל וחשבתי המון על אור, אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה אליו , אבל אני בטוחה שזה כבר לא טוב, אני נכנסת למקום שאני לא בטוחה שאני אוכל לצאת ממנו, הגעתי הביתה , עליתי לחדר שלי וראיתי פתק "תסתובבי אחורה" הסתובבתי וראיתי את אור עומד מאחורי "מה אתה דפוק?" צעקתי בבהלה "תרגיעי,זה רק אני" הוא אמר ברוגע , "מה אתה עושה פה?" שאלתי בלבול , אני יודעת שרציתי לדבר איתו, אבל לא חשבתי שזה יהיה ככה "אני חייב שתביני, אני לא יכול להישאר לידייך גם אם אני ממש רוצה, אני רק רוצה שתזכרי שאת אהבת חיי" הוא אמר והמילים שלו כל פעם מחדש שוברות אותי יותר, לא היה לי מה להגיד, הוא נשק לי על הראש בעדינות, כיאלו הוא נפרד ממני, הוא נתן מבט אחרון ויצא מהחדר.

***נקודת המבט של אור***

אבא של אלכס חיכה לי מתחת לבית "סיימת עם המילות פרידה שלך?" הוא שאל וצחק תוך כדי "ג'ון שחרר ממני באמא שלך" אמרתי בעצבים, "אל תיהיה כוסית, אתה הסכמת לזה" הוא אמר והוא היה כבר עצבני, "אני הסכמתי? מה היית עושה אם לא היית מסכים זוכר?" ענית בעצבים "לי לא אכפת מהילדה הזאת, אז לא היה אכפת לי להרוג אותה" הוא אמר וצחק "בן זונה" אמרתי כל כך עצבני "אני צריך מישהו שיעבוד בשבילי, והבת הקטנה שלי הרסה לי הכל, אז אתה הבן אדם המושלם אתה לא חושב?" הוא אמר והסתכל עלי, זה עצבן אותי אבל הוא צדק, אני באמת הבן אדם המושלם לזה, ג'ון חייב כסף לבן זונה הזה שחטף את אלכס, ולג'ון לא היה אכפת שיהרגו את אלכס, אבל לי אכפת, אז אני אביא בשבילו את כל הכסף הזה. "טוב בוא נעוף מפה" אמרתי לו והלכנו.

***נקודת המבט של אלכס***

אור הלך, היום עבר כל כך לאט, כל דקה הרגישה כמו שעה, איתן עדיין לא דיבר איתי, וגם לא הילי, הרגשתי לבד, שלחתי לרון הודעה שאני אקח את ליה היום, נעלתי נעליים ויצאתי, הלכתי לכיוון הבית ספר של ליה ותוך כמה דקות הגעתי, נכנסתי לכיתה שלה וראיתי אותה יושבת עם חברות שלה, הסתכלתי עלייה מהצד כמה דקות עד שהיא הבחינה בי "אלכס" היא קראה ורצה אליי "שלום יפה שלי, מה קורה?" שאלתי כשהיא מחבקת אותי "למה רון לא בא לקחת אותי?" היא שאלה, "אה לא טוב שאני באתי?" שאלתי צוחקת "הכי כייף שאת באה" היא אמרה "לכי תביא את התיק שלך" אמרתי לה, היא הלכה להביא תתיק, לקחת אותו ממנו והתקדמנו הביתה. דיברנו בינינו וראיתי מרחוק את אור, הוא עמד עם מישהו יחסית מבוגר, אבל לא הצלחתי לזהות מי זה , החלטתי להתעלם מזה ונכנסנו הביתה, מזגתי לליה לאכול, ובדיוק רון נכנס והתיישב ליד ליה ונשק לה בראש "תגידי רוצה ללכת לבקר את אמא היום?" הוא הסתכל עלי ושאל "מה לבקר?" שאלתי מופתעת "התקשרו אלי מהבית חולים ואמרו לי שהיא מרגישה הרבה יותר טוב, ואפשר ללכת לבקר אותה" הוא אמר, התקרבתי לליה "את רוצה לבוא איתנו?" שאלתי אותה העדינות "לא" היא ענתה תשובה חד משמעית, "אוקי את לא חייבת קטנה שלי תלכי לחברה שלך ?" שאלתי אותה והיא הנהנה לכיווני, ליה סיימה לאכול החליפה בגדים ויצאנו, נכנסו לאוטו נסענו כמה רחובות והגענו לבית של חברה ליה, היא יצאה והלכה לכיוון הבית שלה, חיכינו שהיא תיכנס ונסענו "אז מה עם איתן?" רון שאל "הכל בסדר" עניתי "לך יש מישהי?" הוספתי ישר "יש מישהי" הוא אמר וחייך, וגרם לי גם לחייך "מה אתה מחייך?" שאלתי בלי להוריד את החיוך , הוא זרק אלי מבט קטן "מה את חייכת?" הוא שאל ושנינו צחקנו, הנסיעה עברה מהר, יצאנו מאוטו לקחתי נשימה עמוקה ונכנסנו, מסרנו את הפרטים שלנו בקבלה והלכנו אחרי האחות שהובילה אותנו, ראיתי את אמא שלנו יושבת בשקט, ניגשנו אליה אבל היינו מרוחקים ממנה, "ילדים שלי" היא קראה לעברנו "מה קורה?" רון שאל "הכל בסדר" היא עונה מופתעה מזה שבכלל הגענו לפה, המבט שלי היה תקוע על הרצפה, לא הצלחתי להסתכל עלייה "אלכס.." אמא שלי קראה בלחש, אבל לא הרמתי את המבט "אני יודעת שאת כועסת ובצדק, אבל אני משתנה עכשיו, אני עוברת טיפול שתוכלו לקבל סוף סוף את הכי טוב" היא אמרה , והרמתי את המבט והסתכלתי עלייה לשנייה וחייכתי, היא סיפרה לנו שמלמדים אותם לשלוט בעצבים ויש המון סדנאות שמלמדות איך להירגע, היא הייתה נראת סוף סוף מאושרת אחרי כל כך הרבה שהיא סבלה, "איך אתם מסתדרים?" היא שאלה "יש את הכסף שנתת לנו ועוד נשאר ממנו, אבל אני עובד ויש לי משכורת טובה ואנחנו מסתדרים יפה" רון אמר, "אני שמחה לשמוע" אמא שלי אמרה וחייכה "אנחנו צריכים לזוז, כבר מאוחר וליה אצל חברה" אמרתי והתרוממתי מהכיסא וככה גם רון ואמא שלי "תוכלו להביא את ליה לפה גם?" היא שאלה טיפה מאוכזבת "אני אשתדל , מבטיחה" אמרתי נתנו לה חיבוק והלכנו , נכנסנו לאוטו וקיבלתי הודעה מהילי "אני יכולה לבוא לישון אצלך כמה ימים, הטיסה של ההורים שלי מתעכבת ואני לא רוצה להישאר לבד" עניתי לה "בטח אחותי תבואי!" הסתכלתי על רון "הילי באה לישון אצלי כמה ימים, הטיסה של ההורים שלה מתעכבת אוקיי?" שאלתי את רון, לפתע מכונית מתקרבת ורון לא היה מרוכז "רוןןןןן" צעקתי, והוא סטה מהנתיב "מה יש לך?" צעקתי בבהלה "סליחה לא ראיתי" הוא ענה "תיסע בזהירות" אמרתי בעצבים, הגענו לבית של חברה של ליה והיא חיכה לנו בחוץ עם אמא של החברה שלה, היא עלתה לאוטו, נסענו כמה רחבות והגענו הביתה, "בואי אני בבית" שלחתי להילי, תוך כמה דקות היא הגיעה עם תיק יותר גדול ממנה , הלכנו לחדר שלי וסיפרתי לה על אור, ועל מה שהוא אמר, והיא הקשיבה בשקט, היא הייתה בשוק בדיוק כמוני ולא הבינה מה הבעיה שלו, הזמן עבר ולא שמנו לב שדיברנו כל כך הרבה, נכנסנו למיטה ותוך כמה דקות נרדמתי.

***נקודת המבט של רון***

נכנסתי לחדר של ליה, וסידרתי אותו בשקט, הכנסתי את הבגדים לארון ואת המשחקים למקום, נתתי לליה נישקה עדינה על הראש ויצאתי, ראיתי סרט בסלון , והרגשתי שאני עומד להירדם, סגרתי את הטלוויזיה והלכתי לחדר שלי, הטלוויזיה הייתה דלוקה וחיפשתי לי משהו לראות, נשכבתי על הבטן כמה דקות ולא הצלחתי להירדם, הרגשתי שמישהו מסתכל עלי, הרמתי את המבט לכיוון הדלת וראיתי את הילי, לא ידעתי אם אני חולם "הילי" שאלתי בלבול "אני לא מצליחה להירדם" היא אמרה ונכנסה לחדר בשקט "הכל בסדר" שאלתי "אני חושבת עליך הרבה" היא אמרה ולא ידעתי מאיפה זה בא, היא התקרבה אלי כל כך קרוב שאף שלי נוגע בשלה ,"הילי" אמרתי בלחש, היא הצמידה את השפתיים שלה לשלי, הכנסתי את הלשון שלה לשלי והנשיקה היה נעימה וחמימה, לא הרגשתי טוב ככה הרבה זמן, היא עצרה את הנשיקה וחייכה "לילה טוב" היא אמרה ויצאה מהחדר.