מה שיקרה יקרה

פרק 13:

****בתמונה-איתן***

*****נקודת המבט של אלכס****

קמתי , המקום היה לא מוכר, הייתי קשורה לכיסא, לא יכולתי להזיז את הידיים ואת הרגלים , זה היה מין מרתף מוזר כזה, היו שם 3 בחורים גדולים, וגם הבחור שלקח אותי היה שם, ראיתי מזווית עין ימין "או , תראו מי קמה" הוא אמר עם הקול הצרוד המגעיל שלו, "אדון מקול , תראה מי יושב פה" הסתכלתי הצידה וראיתי את אבא שלי , קשור גם הוא לכיסא "עד לא תגיד לי איפה זה , הבת שלך תסבול , אני אזיין אותה פה מול העיניים שלך, ואם זה לא מספיק" הוא נעצר באמצע ונתן לי אגרוף להעין הנפוחה והכואבת , בכיתי כל כך הרבה , המקום שרף לי , "היא לא קשורה לזה" אבא שלי אמר בעדישות "נכון, אבל תראה איזה יפה הבת שלך, שווה לזיין אותה לא?" הוא אמר לאחד הבחורים , ותוך כדי הוא החזיק לי את הפנים בכוח ,"מי רוצה סיבוב?" הוא שאל וצחק "בן זונה" אבא שלי אמר לעברו , הוא לקח מזרק והזריק לי לווריד "כל עוד לא תשתף איתי פעולה , ככה תראה את הבת שלך" הוא אמר, הייתי מטושטשת , הראש שלי הסתובב , הוא שיחרר אותי מהכיסא וזרק אותי על המיטה, אחד הבחורים התקדם אלי , הוא היה מעלי, הוא הוריד לי את החולצה, ונישק אותי בכוח, בכיתי כל כך הרבה.

***נקודת המבט של אור***

זה כבר היום שני , השני שהיא לא פה, התחרפנתי , רון כבר נשבר , הוא לא ידע מה לעשות, הוא צריך גם להתמודד עם ליה לבד, וגם בלי אלכס, רציתי למוות , הרגשתי כיאלו לקחו לי את הלב, כל כך כאב, אני לא יכולתי לחשוב שהיא לבד, היא בטוחה שאיתן ואני נלך להציל אותה, אני לא שם בשבילה , איתן נכנס בסערה "מה עושים? אני מחרפן, אני לא מחזיק את עצמי" הוא אמר , הוא היה נראה שבור, אפילו יותר מרון, אני יכול להבין אותו,הוא סוחב על עצמו את רגשות האשם, ובצדק, אבל היא הלכה ל5 דקות הוא לא חשב שיכול לקרות כל כך הרבה ב5 דקות.

*****נקודת המבט של אלכס****

עבר כמעט שבוע, אני לא מצליחה להחזיק את עצמי, אני מרגישה שבורה, כאב לי כל הגוף , הייתי מטושטשת רוב הזמן, אבל בזמן שהייתי ערה , זה סיוט , הוא המשיך להרביץ לי, היה לי סימנים בכל הגוף, הפנס בעין רק מחמיר, יש לי חתך בסמוך לעין, והעין בכלל לא נפתחת לי "אני מבין שכייף לך לראות אותה סובלת" הוא אמר והוא התקדם לעברי "לא, חכה" אבא שלי הרים את הקול, אבל הוא היה אדיש למצב, "אל שלא תחזיר את מה שלקחת לי, אתה תראה אותה סובלת, עד המוות" הוא אמר, הנשימות שלי לא היו סדירות, היה לי קשה לנשום הרגשתי את הדופק בעין שלי, הוא התקדם לעברי ושחרר את הדבק שהיה על הפה שלי כל כך הרבה זמן, לא שתיתי ולא אכלתי כמעט שבוע, הרגשתי שהגוף שלי מתפרק לאט לאט "בן זונה, בן זונה , תשחרר אותי" צעקתי לעברו , והוא צחק לי בפנים "אבא.." אמרתי בלחש "תעזור לי" אמרתי והסתכלתי עליו, אבל הוא אפילו לא החזיר לי מבט "אין מה שיעזור לך" הוא אמר , הוא הניף את היד ושיחרר עוד אגרוף לאותו מקום, הוא נתן מכה כל כך חזקה שהכיסא עף אחורה והראש לי נפגע , הרגשתי את הדם נוזל לי על העורף "היי אתה מגזים ג'ק" אחד הבחורים אמר , הוא התקרב אליו , ג'ק הוציא אקדח שהיה מתחת לחולצה שלו וכיוון הישר לבחור "מי שהולך נגדי לא צריך להישאר בחיים" הוא אמר עצמתי את עיניים ושמעתי בום חזק , ג'ק היה על הרצפה , הבחור השני החזיק אדקח , כנראה שהוא ירה עליו, הנשימות שלי היו כבודות, הסתובב לי הראש הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום, הבחור שצעק לג'ק ניגש אלי בריצה, הוא שיחרר אותי מהכיסא הוא הרים אותי בשתי הידיים ורץ החוצה .

***נקודת המבט של איתן****

"פאק ,פאק ,פאק" צעקתי , השתגעתי, אני אוהב כל כך את אלכס, המחשבה שהיא לא כאן בגללי הורגת אותי, לא הצלחתי , לאכול , לשתות , לישון הייתי כל כך עייף , אבל כל פעם שניסיתי לישון חשבתי על אלכס, הסתובבתי בבית, המשטרה לא עשתה כלום, לא היה לה מה לעשות, חיפשנו אותה כל כך הרבה , "איזה מפגרים אנחנו , אני לא מאמין , הטלפון שלה , זה מחשיר איתור, אור התקשר לחבר שלו אידן , שדרך המחשב הצליח לאתר את המקום שאלכס נמצאת בו, נסענו .

*****נקודת המבט של אלכס****

התעוררתי בבית חולים, ישב לידי הבחור שהציל אותי, טיפה נבהלתי , נשמתי עמוק ושאלתי "מה קרה?" הוא הסתכל עלי מופתע שקמתי , לפני שהוא הספיק לענות , נכנסה אחות לחדר שלי ואמרה "המצב שלך היה קשה , היו לך הרבה פצעים, מצאנו אצלך בדם כמויות אדירות של סם, אני חושבת שאת תיהיה בסדר , מלבד העין שלך, אנחנו לא יודעים עד כמה הנזק חמור" אחרי כמה שניות נזכרתי, נזכרתי בהכל , כאב לי הגוף, לפתע נכנסו בסערה רון,ליה ואיתן , איתן נתן בוקס לבחור שהציל אותי "יבן זונה מה עשית לה?" הוא צעק "לא, לא איתן הוא הציל אותי" אמרתי , ניסיתי להרים את הקול שלי, אבל הייתי כל כך חלשה , רון הלך לדבר עם אחת האחיות על המצב שלי , "בייבי, אני כל כך מצטער" איתן אמר , ונשק בעדינות לראשי החבול "אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל, אני אוהב אותך כל כך" הוא אמר, כל כך התגעגעתי אליו, אני אוהבת אותו, ואני ממש לא מאשימה אותו, לא הייתי צריכה לעזוב אותו ככה , במיוחד שאני לא מכירה שם כמעט אף אחד ."אני עכשיו פה , הכל בסדר" אמרתי, הוא הסתכל עלי ונתן לי נשיקה כל כך עדינה, אהבתי את זה , איתן ניגש לבחור ושאל "תספר לי הכל" הבחור הסתכל עלי, כדי לקבל אישור , הנהנתי לכיוונו , הוא סיפר לו הכל , רון נכנס אחרי שניה שהוא התחיל לדבר ושניהם הקשיבו , ההבעת פנים שלהם היה מופתעת , ושל רון הייתה עצבנתי, ככל שהוא סיפר מה הם עשו לי , לא הצלחתי לחזיק את הדמעות בגרון הן חנקו אותי, פשוט שיחררתי אותם ובכיתי , רון שם לב שאני בוכה , הוא ניגש אלי "אל תדאגי ללי, אני לא אתן לאף אחד יותר בחיים לפגוע בך , הוא ישלם" הוא אמר , הוא נתן לי תחושה של ביטחון .

עברו יומים , הבחור שעזר לי נעלם , ולא ראיתי אותו יותר, התעוררתי באמצע הלילה מכאבים בעין , אבל איתן ישן לידי , הוא החזיק לי את היד ושם את ראש שלו על הבטן שלי , ליטפתי בעדינות את ראשו , התחילו המחשבות לצוץ בראשי , איך זה שאור לא בא לבקר אותי , מה אני לא מספיק חשובה לו? הוא בטוח יודע שאני פה, אם היה אוהב אותי באמת הוא היה צריך להיות איתי עכשיו, זה רק אומר שצדקתי , שהוא לא מתאים לי.