שבוע לאחר מכן
"לא. תחזרי לכאן או שאני אקום ואגרור אותך בכוח. תחליטי." כן, זה מייקי, הוא כרגע התעצבן שקמתי מהמיטה והרסתי לו שינה מושלמת. ציחקקתי וירדתי למטה.
אז כן מייקי בסדר והוא בבית, הוא חזר אתמול בלילה. מה שקרה באותו רגע היה שפתאום היה למייקי התקף אסטמה ובגלל שהריאות שלו נדפקו מהשריפה אז היה לו עוד יותר קשה לנשום ובגלל זה הרופאים הוזעקו. הוא בסדר עכשיו, אני מקווה.
בעיקרון אני קמתי רק כי שמעתי צעקות מלמטה, אין לי מושג מה קורה שם אבל מי שזה לא יהיה הרס את השינה שלי.
"אין לך זכות להיות פה! תעוף מפה לפני שהיא תראה אותך!" סקוט. הוא בחיים לא נשמע כלכך כועס.
"סקוט?" נכנסתי למטבח וראיתי מישהו עומד מול סקוט. הוא היה גבוה ושרירי, נראה כמו אחד שישב בכלא, גם הקעקועים עוזרים להבין.
"שיט," הוא מילמל ומיהרתי לתפוס את היד שלו. מי זה? בדרך כלל כשמופיעים אנשים כאלה בסרטים, צריך להתחיל לברוח.
"זואי..." האיש אמר בקול מהסס. איך לעזאזל הוא מכיר אותי? "מה קורה כאן?" סקוט משך אותי לחיבוק והרחיק אותי כמה שיכל מהאיש.
"זו? את חוזרת למ...מה הולך כאן? מי זה?" מייקל ירד חסר חולצה, מה שלגמרי הסיח את דעתי, ועמד ביננו לבין האיש.
"מייקי לך תלבש חולצה," אמרתי לו בקול מתחנן והשתחררתי מהחיבוק של סקוט. "למה?"
"למה? כי אתה מסיח את דעתי קישטה." הוא צחק והניח יד אחת סביבי לפני שהסתכל פעם נוספת על האיש.
"מי אתה?" הוא שאל אותו והידק את האחיזה שלו סביבי.
"אבא של זואי." החיוך ירד מפניי וניסיתי לצאת מהאחיזה של מייקל ורק ללכת ולהתחבא בחדר מתחת למיטה, אבל הוא לא נתן לי.
הסתכלתי על סקוט שהיה מהצד השני ורציתי להתרחק ממנו. הוא אמר לי שהוא מת וזה מה שהאמנתי בו במשך כל החיים שלי. אני שונאת את אבא שלי, והוא לפחות יכל להכין אותי לעתיד במקום שבאמצע שום מקום הוא יצוץ פתאום.
"הוא היה בכלא כל השנים האלה.." יופי שנזכרת להסביר לי. "למה לא אמרת לי? אתה יודע מה הוא עשה! למה הוא פה?!" מייקל ניסה להרגיע אותי וחיבק אותי בחוזקה. החיים שלי יכולים להיות יותר גרועים מזה?
"אמא?" יאפ, מסתבר שהם יכולים יותר גרועים. "מי זה?" דין שאל והסתכל עליי ועל מייקל בסימן שאלה. מה אני אומרת? 'דין תכיר את סבא שלך'? "מישהו שבדיוק עומד ללכת."
"זואי אני-"
"לא! אין לך את הזכות לבוא לפה אחרי כל השנים האלה ולהתנהג כאילו לא קרה כלום," בשלב הזה סקוט לקח את דין למעלה כדי שלא יצטרך לשמוע את הצעקות, "אתה הסיבה לכך שהיא לא כאן! אם אתה חושב שאתה תתקבל פה בברכה, אתה טועה. שנאה זאת מילה חזקה ואני מעדיפה לא להשתמש בה, אבל אני יכולה להגיד חזק וברור שאני שונאת אותך. וזה בחיים לא ישתנה." מייקל משך אותי אליו לחיבוק וניסיתי לשמור את הדמעות בפנים, אני לא אבכה מולו.
YOU ARE READING
Hiccups ✔
Teen Fictionאני שונאת להודות בזה אבל אני מוזרה. אני לא נולדתי נורמלית, יש לי בעיה בריאותית. היא לא נפוצה כל כך אבל כל דבר הכי קטן שמלחיץ אותי או מפחיד אותי גורם לי לשהק, בהיסטריה. (מה שממש מפגר כי אני אוהבת סרטי אימה) בשביל זה יש לי משאף מיוחד, הוא משחרר, בנוסף...
