תגיבו תגיבו תגיבו!! עצוב לי שההצבעות יורדות וכבר לא מגיבים. אאוץ'. אבל נתגבר, תהנו!
"רצית אותי?" הוא שאל בקול ושמעתי את הצעדים שלו מתקדמים לעברי. "לא לא לא! תישאר איפה שאתה!!" הוא נעצר במיידיות וציחקק.
"בייב, אפשר לפחות לדעת מה הבעיה?" אני אתעלם מהעובדה שהוא קרא לי הרגע בייב. לא. זה בלתי ניתן להתעלמות, זה בלתי עלים. יש מילה כזאת?
"אמ..מגבת" הוצאתי לבסוף מפי וכל כך שמחתי שהוא לא יכל לראות אותי עכשיו, במיוחד כי אני עירומה אבל בנוסף לזה אני לא מפסיקה להסמיק כמו לא יודעת מה.
"תשימי את הבגד ים ופשוט אמ קחי מגבת"
"לא, אני אחרי מקלחת ו...פשוט תביא מגבת" נאנחתי בהקלה כששמעתי את הצעדים שלו מתרחקים ואז חוזרים בחזרה אחרי כמה שניות.
"להניח את זה על הרצפה או לזרוק אליך?" הוא שאל בטון משועשע וכל מה שרציתי לעשות זה להטביע אותו בתוך המים.
"לא זה ולא זה, על הרצפה זה יתלכלך מבוץ ואני לא טובה בתפיסה אז לא כדאי לזרוק אליי." הסברתי וציחקקתי מכמה שאני מסבכת את העניין ומייאשת אותו.
"אוקי, יש לי רעיון. הוא לא הכי ימצא חן בעיניך אבל זה הפיתרון היחיד" רק לפי טון קולו יכולתי לדעת שהוא מחייך, מה הוא זומם?
"אוקי, אז אני פשוט אחזיק את המגבת הפתוחה ואעצום עיניים עד ש-"
"לא! לעולם לא" סיננתי בהלם, לא חשבתי שהוא יציע את זה! זאת אומרת כן זה עבר לי בראש אבל לא חשבתי שזאת באמת תיחשב כאחת האופציות.
"קדימה, אני נשבע שאני עוצם עיניים, זה הפיתרון היחיד" לסמוך עליך? עד עכשיו הוא נתן לי סיבות לסמוך עליו. לעזאזל איתך ילד אני מקווה בשבילך שלא תהרוס את זה. "מבטיח?" שאלתי בקול מהסס והרטבתי שוב את שיערי שהספיק כבר להתייבש ולהתקשות, עוד לא הסתרקתי.
"אני מבטיח, תסמכי עליי" גילגלתי את עיניי ויצאתי מהמים בשקט ובמהירות ורצתי אליו, ברגע שהגעתי אליו שמתי את ידי על עיניו רק ליתר ביטחון, הוא ציחקק ועטף את גופי עם המגבת.
עליתי על קצות אצבעותי ונישקתי את הלחי שלו כמה פעמים לפני שתפסתי את שולי המגבת והידקתי אותם סביב גופי. "זה היה כל כך נורא? ואפילו קיבלתי נשיקה" הוא ציחקק ופקח את עיניו. תפסיק להיות כל כך חמוד לעזאזל איתך.
"תודה" חייכתי וניסיתי להשאיר את הראש שלי למטה, מבט ממוקד על הרצפה. הדבר האחרון שאני צריכה זה שהוא יראה שאני אדומה וירד עליי. "את בסדר?" הוא שאל והרים את ראשי עד שלא הייתה לי ברירה אלא להסתכל עליו.
"אני..." ניסיתי למצוא את המילים "מסמיקה בלי הפסקה כשאת לידי" הוא המשיך אותי ואת האמת אני ניסיתי לא להגיד את זה כי חשבתי שהוא לא שם לב. פאק.
YOU ARE READING
Hiccups ✔
Teen Fictionאני שונאת להודות בזה אבל אני מוזרה. אני לא נולדתי נורמלית, יש לי בעיה בריאותית. היא לא נפוצה כל כך אבל כל דבר הכי קטן שמלחיץ אותי או מפחיד אותי גורם לי לשהק, בהיסטריה. (מה שממש מפגר כי אני אוהבת סרטי אימה) בשביל זה יש לי משאף מיוחד, הוא משחרר, בנוסף...
