מה שיקרה יקרה

פרק 20:

*****נקודת המבט של אלכס*****

עברו כמה חודשים, המצב לא השתנה, אני ואיתן ביחד, הילי ורון עדיין מתנהגים מוזר, היא באה אלינו הרבה, הרבה יותר משנהגה לבוא פעם, אני רואה את אור הרבה פחות, בבית ספר ובשכונה בקושי, הרבה זמן שלא שמעתי ממנו, עוד כמה חודשיים נגמרת השנה ואני ואיתן הולכים לחפש קולג' שנוכל ללמוד בו , אני נרשמתי לקולג' הכי טוב באיזור ואיתן עדיין לא מצא, הוא רוצה לעבוד ולחסוך לפני, נכנסתי הביתה אחרי יום לימודים מעייף במיוחד, ליה ורון כבר היו בבית, וראו סרט בסלון "ללי יש אוכל במקרר" רון אמר ולא היה לי כוח אפילו לענות "תודה" אמרתי והלכתי לחדר, צנחתי על המיטה כל כך עייפה, "אלכס" ליה קראה כשהיא נכנסה לחדר והעירה אותי, "מה?" אמרתי טיפה עצבנית "יש שוטרים בסלון" היא אמרה מבהולת "מה?" חזרתי על עצמי, התרוממתי והלכתי לסלון, עמדו שני שוטרים ודיברנו עם רון "מה קורה?" שאלתי והסתכלתי על רון בלבל "הם מחפשים את אור" רון אמר "מה?" שאלתי מופתעת "אנשים הודיעו למשטרה שראו אותו מסתובב עם העבריין הכי מבוקש כרגע" אחד השוטרים אמר, הנשימה שלי לא הייתה סדירה ולא הבנתי על מה הם מדברים "עם איזה עבריינים אור מסתובב" אמרתי מזלזלת במה שהם אומרים, אחד השוטרים הוציא תמונה, ובתמונה היה אבא שלי עם אור באיזה חנות, פשוט נפלתי על הרצפה מהשוק, לא הצלחתי לדבר, השוטר הניח את התמונה על השולחן ורון הסתכל עלייה בשוק בדיוק כמוני "זה... זה.." רון גמגם "אתם מכירים אותו?" שאל השוטר "כן" רון אמר "מי זה?" השוטר שאל "זה אבא שלנו" אמרתי, בלי להתרומם מהרצפה, לקח לו זמן להבין על מה אנחנו מדברים "אין לכם אותו שם משפחה" הוא אמר, מנסה לחפש היגיון "החלפנו, הוא לא גר איתנו כבר כמה שנים" רון אמר עדיין מופתע "אני לא מבין" השוטר השני שעד עכשיו היה בשקט אמר "אין מה להבין, אבא שלי עזב אותנו לפני כמה שנים, החלפנו לשם משפחה של אמא שלנו" רון אמר בעצבים, הוא שונא לדבר על המשפחה שלנו "אין לכם קשר איתו בכלל?" השוטר שאל, ונזכרתי שחטפו אותי גם הוא היה, "חטפו אותי לפני כמה חודשים ואבא שלי גם היה שם" אמרתי "מה?" השוטרים שאלו ביחד , הסברתי לשוטרים מה היה , וסיפרתי להם כל פרט , היה קשה לי לדבר על זה, האמת שרציתי לראות את אור, לדרוש ממנו תשובות לכל כך הרבה שאלות "את תצטרכי לבוא איתנו לתחנה" אחד השוטרים אמר "למה?" רון התערב בשיחה ושאל בעצבים "אל תדאג לא משהו רע, אני חושב שהפרטים האלה יעזור לנו" השוטר אמר "אני בא איתכם" רון אמר "רגע מי יהיה עם ליה?" שאלתי את רון "אני אקח אותה לחברה שלה" הוא אמר, נסעתי עם השוטרים לתחנת משטרה, לקח לנו כמה דקות להגיע, נכנסנו לתחנה וכולם הסתכלו עלי במבט מוזר, כמה שניות אחר כך רון נכנס.

****נקודת המבט של אור*****

"ברור לך שאתה מבוקש עכשיו" אמרתי לג'ון "ברור לך שגם אתה מבוקש" הוא אמר , מנסה לחכות אותי "תעשה את הפעולה האחרונה ונפסיק עם זה.... לזמן הקרוב" הוא אמר , הסתכלתי עליו ושנאתי אותו, שנאתי אותו שבגללו הייתי צריך לעזוב את אלכס, עד שהיא הסכימה לקבל אותי חזרה, שנאתי אותו על זה שבגללו אני צריך לעשות דברים לא חוקים, שבכל שנייה יכול להיכנס שוטר ולעצור אותי על כך הרבה דברים ובמיוחד שנאתי אותו על זה שהוא שולט בי, בכל רגע הוא יכול להרוג את אלכס אם לא אסכים לעשות מה שהוא אומר "למה אתה עושה את זה?" שאלתי בלי להסתכל עליו, אבל ידעתי שהוא מסתכל עליי "עושה את מה?" הוא שאל "למה אכפת לך שיהרגו את הבת שלך?" שאלתי והרמתי את המבט "לא" הוא אמר "למה היא הילדה שלך" שאלתי "מבחינתי אין לי ילדים" הוא אמר וכאב לי לשמוע אותו אומר את זה, לא היה לי מה להגיד לו יותר, כנראה שבאמת מבחינתו אין לו ילדים "הם לא באמת הילדים שלי" הוא פלט, ולא הבנתי על מה הוא מדבר "מה?" שאלתי בחוסר הבנה "אני לא אבא שלהם, אני הכרתי נטשה רק אחר כך" הוא אמר ועדיין לא הבנתי על מה הוא מדבר "אני לא יודע אם הילדים זוכרים, אבל נטשה הייתה נשואה, למישהו אחר לפני" הוא אמר ונעצר כל שניה "נו" אמרתי מחכה שהוא ימשיך לדבר "הכרתי אותה כשרון היה בן 3 ואלכס רק נולדה, אני לא יודע הרבה על בעלה הקודם, אני יודע שהוא מת מתאונת דרכים ואני גילדתי אותם כיאלו הם היו הילדים שלי ורק אחר כך נטשה ילדה את ליה, רק ליה הילדה שלי" הוא אמר והייתי בשוק מוחלט "רון ואלכס לא הילדים שלך?" שאלתי בבלבל מוחלט "לא" הוא אמר, "שנאתי את זה שאני משקר להם כל החיים, רציתי שהם ישנאו אותי, לא יכולתי להמשיך ככה" הוא אמר ופתאום הבנתי למה לא אכפת לו מהם "וואו, זה חתיכה סיפור" אמרתי עדיין מופתע "אם תספר את זה למישהו אני ארצח אותך" הוא אמר וכיוון עלי אקדח בלי להסתכל עליי "אוקי, אוקי" אמרתי טיפה מפוחד "אבל עדיין גידלת אותם כל החיים, לא אכפת לך שיהרגו אותם?" שאלתי מנסה להבין "לא" הוא ענה עצבני "הם לא היו ולא יהיו בחיים הילדים שלי" הוא הוסיף והבנתי שהשיחה הזאת חייבת להיפסק, ג'ון היה יותר מידי עצבני "תלך להביא לבחור את הסחורה האחרונה ותחזור" הוא אמר, לקחתי את השקתי הקטנה ויצאתי.

****נקודת המבט של אלכס****

ישבתי בחדר חקירות עם רון וחיכינו לשוטר "אל תפחדי ללי, פשוט תגידי הכל" רון אמר והוא הרגיע אותי טיפה, לפתע נכנס חוקר והתיישב על הכיסא בצד השני של השולחן "אלכס מקול?" הוא שאל ואני הנהנתי לכיוונו "מה את יכולה לספר לי על אבא שלך?" הוא שאל ואני הסתכלתי על רון והוא נהנהן לכיווני "לא הרבה, הוא עזב אותנו לפני שלוש וחצי שנים , אני לא חושבת שידעתי שהוא מתעסק עם דברים לא חוקיים, פשוט יום אחד הוא עזב אותנו ולא חזר" אמרתי והחוקר הסתכל עליי ולא הייתה לו שום הבעה על הפנים, זה היה מוזר "הבנתי.. ומה את יכולה לספר לי על אור?" הוא שאל בלי להוריד את המבט ממני "אור היה החבר שלי תקופה ארוכה" אמרתי "זהו?" החוקר שאל "כן, גם הוא עזב, אבל הוא חזר, לפני כמה חודשיים דיברנו והוא כיאלו נפרד ממני" אמרתי "ומה הוא אמר לך?" החוקר שאל, הסתכלתי על רון וכיווצתי את הגבות "זה לא עינייך" אמרתי "אלכס" רון אמר, הסתכלתי עליו "תספרי לו הכל" רון אמר "הוא אמר לי שהוא אוהב אותי והוא ביקש שאני לא אשכח אותו" אמרתי "זה היה לך מאוד חשוב לדעת?" שאלתי בעצבים , החוקר הסתכל עליי באותו מבט כל הזמן "ומה היה באותו הערב שחטפו אותך?" הוא שאל בקרירות "הייתי במסיבה, ומישהו לקח אותי למין מרתף מוזר, ואבא שלי היה שם, הזריקו לי המון דברים לוורידים ורוב הזמן הייתי מורדמת, אני לא זוכרת הרבה, מישהו שהיה שם הציל אותי, ופינה אותי לבית חולים כשאותו אדם שחטף אותי פגע לי חזק בראש" אמרתי דיי מתביישת "ולמה לא הגשת תלונה" הוא שאל "כי פחדתי, וכבר הייתי בבית והכל היה בסדר" אמרתי, והבנתי שהייתי צריכה להגיש תלונה "ואבא שלך לא אמר כלום? ביקש שיפסיקו , שישחררו אותך, שלא יפגעו בך משהו?" החוקר שאל ואני ניסיתי להיזכר, אבל שום דבר כזה לא עלה לי לראש "לא שזכור לי" אמרתי "הבנתי, טוב קיבלתי תמונה כוללת על המצב, כשיהיה עידכונים יודיעו לך, בנתיים אתם יכולים ללכת" הוא אמר "זהו?" שאלתי בבלבל "כן, אתה יכולים ללכת הביתה" הוא אמר והסתכל על הדפים שמונחים לו על השולחן "מה אתה מתכוון לעשות עם כל מה שאמרתי לך?" שאלתי "אני אנסה לחפש כיוון איך למצוא אותם" הוא אמר , הסתכלתי עליו כמה שניות ואני ורון יצאנו משם.