פרק 6:

3.3K 165 5
                                    

*******נקודת המבט של אלכס********

לוקח לי שנייה להבין להבין מה קרה פה הרגע, אני רצה לכיוון הדלת לעצור את אור, לשאול אותו מה הבעיה שלו, איך הוא מנשק אותי ואחרי שנייה בורח ממני , אני מגיעה לדלת ואני רואה ממול הבית שלי את דלת הכניסה שלו נטרקת, אני פוסעת לכיוון הבית שלו , מרוב שאני כל כך פגועה אני אפילו לא עולה לשים נעלים, אני הולכת בהליכה מהירה לבית שלו , אני דופקת על הדלת והוא לא פותח, אני דופקת יותר חזק, והוא פותח וישר אומר "אלכס זה לא מתאים עכשיו" ״מה לא מתאים עכשיו״ אני מנסה להבין אותו ״אמרתי שזה לא מתאים עכשיו מה את לא מבינה תחזרי הביתה״ אני בהלם מהתגובה שלו כלפי, מה יש לו, הוא פולט אנחה ואומר ״סליחה, לא התכוונתי" הוא מנסה להעביר יד על הפנים שלי, אבל אני מעיפה אותה ממנו בגסות והולכת לבית שלי.

אני עולה לחדר שלי שמה את השירים שבדרך כלל מרגיעים אותי , אני שמה את הראש על הכרית ומתחילה לבכות, אני לא מפסיקה , אני מרימה את הראש ורואה שהכרית רטובה ויש עליה כתמים שחורים מהמסקרה שנמרחה לי על כל הלחיים.

אני הולכת לנקות את הפנים שלי, ובדרך הולכת לראות אם ליה נרדמה, אני רואה אותה ישנה עם חיוך מרוח על הפנים שלה ורון יושב לידה מלטף אותה בעדינות , אני מחליטה לא לשתף את רון כרגע, אני נכנסת לחדר שלי ושוקעת במחשבות , אני מציצה בטלפון ורואה הודעה מאור "אני מצטער, מחר אני אדבר איתך" אני לא עונה לו, אין לי כוחות להתעצבן, לאט לאט העיניים שלי נעצמות לבד.

אני קמה באמצע הלילה ושומעת את ליה צועקת, אני רצה לחדר שלה ורון גם, אנחנו נכנסים ורואים אותה צורחת מתוך שינה, אני מנסה להעיר אותה בעדינות אבל היא לא קמה אני מרימה את הקול וקוראת לה "ליה! קומי עכשיו!" היא קמה בבהלה נושמת בכבדות ומחבקת אותי חזק מאוד, רון ניגש אלי אומר "לכי לישון אני איתה עכשיו זה בסדר" אני מהססת ובאה לענות לו אבל הוא מקדים אותי ואומר "תלכי לישון את לא תקומי מחר לבית ספר , אני אדאג מחר לליה, את יכולה להרגע״ אני מחייכת מנשקת את ליה על המצח ואומרת "לילה טוב קטנה שלי". אני הולכת לחדר שלי ותוך 2 דקות אני נרדמת שוב.

אני קמה והפעם זה בשעה שאני צריכה לקום , אני מסתכלת במראה ורואה שקיות שחורות מתחת לעיניים שלי, אני מצחצחת שיניים לובשת ג'ינס שחור צמוד מאוד עם חולצה לבנה ונעליים בצבע ירוק זית , אני מתאפרת טיפה שלא יבחינו בשקיות שמתחת לעיניים. אני יוצאת מהבית ורואה את אור מחכה לי, מה נראה לו , מה הוא חושב לעצמו , אני ממש לא מבינה אותו! אני מתקדמת לבד מלפנים והוא מאחורי, אנחנו מתקדמים בדממה אני לא מסתכלת עליו, אבל אני יכולה לראות שהוא לא מוריד ממני את העיניים .

לפתע עוצר את אור בחור גבוה טיפה יותר ממנו, הוא בעל עיניים אפורות וגדולות עם שיער חום בהיר, הוא מאוד שרירי, והוא מלא בקעקועים , אני לא מפסיקה להוריד ממנו את העיניים , הוא משך את כל תשומת הלב שלי, הוא ואור מדברים בניהם , אבל אני לא ממש מצליחה להקשיב להם. כשהוא דיבר שמתי לב שקו הלסת שלו מאוד משורטט, אנחנו ממשיכים להתקדם ואני דוממת מנסה לצוטט לשיחתם. אנחנו מגיעים לבית ספר ואני סוף סוף שואלת "איך קוראים לך?" הוא מחייך וגיליתי גם את הגומות השקועות שלו קרובות לשפתיים שלו "איתן, ולך?" אני מחייכת ונושכת את השפה התחתונה ואומרת "אלכס" הוא אומר "מה קורה" אני לא עונה רק צוחקת טיפה, אני מבחינה באור שנועץ בנו מבט מרוגז ״את תאחרי לשיעור אלכס״ הוא רוטן אליי ואני נועצת בו מבט , זה רק דירבן אותי להמשיך לדבר עם איתן. אנחנו עולים במדרגות ואור הולך לכיוון שלי ואומר "נדבר?" אני לא עונה לו רק מהנהנת לכיוונו. איתן נכנס איתי לכיתה ושאלתי "אתה לומד פה?" הוא מחייך ואומר לי "נראה לי" האמת שממש רציתי להכיר אותו הוא היה נראה לי הבחור המושלם, אפילו יותר מאור. איתן מתיישב לידי , והשיעור עובר כל כך מהר לא הרגשתי אותו בכלל, אולי זה בגלל שכל השיעור נעצתי עיניים באיתן. אנחנו יוצאים לכיוון הלוקר שלי לשים את הספרים בחזרה , ואני מבחינה באור שמחכה לי שם, אני ואיתן מתקדמים לעברו, אני פותחת את הלוקר ומדברת עם איתן . לפתע אור דחוף את איתן ומרוב שהמכה הייתה כל כך חזקה איתן נפל על הרצפה , התעצבנתי וצעקתי לאור "מה הבעיה שלך?"


מה שיקרה יקרהWhere stories live. Discover now