נקודת מבט קרלו
מחר תעבור שנה בדיוק מהיום בו אני וג׳וליה הכרנו, והחלטתי לעשות לה הפתעה.
אני אקח אותה לפריז, לאותה מסעדה בה הכל התחיל.
כרגע, אני מורח קרם על הבטן ההריונית שלה, שהספיקה לגדול בחודשים האחרונים.
״קרלו, זה באמת בסדר אני יכולה לעשות את זה בעצמי-״ היא אמרה אך קטעתי אותה בכך ששמתי מעט מהקרם על קצה אפה ״אני רוצה לעשות את זה. את נסיכה וזה בדיוק היחס שמגיע לך.״ אני אומר.
היא מחייכת ולחייה מקבלות גוון אדום היא מנגבת את אפה בגב כף ידה.
״נשאר לך קצת.״ אני אומר ״איפה?״ היא שואלת ומנסה לאתר את המקום בו נשאר לה קרם.
״פה״ אני אומר ונושק לשפתייה, מרגיש את חיוכה כנגד שפתיי.
היא אוחזת בפניי ומעמיקה את הנשיקה.
אנחנו מתנתקים ואני ממשיך למרוח את הקרם על בטנה, שותל נשיקות פה ושם.
״ג׳ול רוצה לראות סרט-״ הדלת של חדרנו נפתחת ואני נאנח ״רוצים לראות סרט?״ ניקו שואל בחיוך ממזרי ואני ממהר לכסות את בטנה של ג׳וליה בחולצה, היא מגלגלת אליי עיניים בחיוך.
״איזה סרט רואים?״ היא שואלת ״בואי תבחרי.״ ניקו אומר והיא מתרוממת בכבדות מהמיטה, אני ממהר לעזור לה, היא נאנחת ״קרלו, אני יכולה להסתדר בעצמי.״ היא אומרת ומגלגלת את עיניה שנית ״אני יודע. אני יודע נסיכה.״ אני ממלמל ומדביק את צעדיהם של ניקו וג׳וליה.
—————
הסרט שג׳וליה בחרה כבר נגמר, אני חושב שניקו נוחר כבר מתחילת הסרט.
אני שם לב שגם היא נרדמה על חזהי, אני מזיז אותה בזהירות מתרומם מהספה ומרים אותה איתי.
״קרלו״ אני שומע קול קורע לי ומסתובב, לאונרדו מעביר את מבטו על ג׳וליה ומסמן לי שאחזיר אותה לחדר ונדבר אחרי.
הנחתי את ג׳וליה בעדינות על המיטה ורכנתי לנשק ללחייה, יצאתי מהחדר לכיוון הסלון, שם לאונרדו כבר חיכה לי.
״מה קורה?״ שאלתי והוא סרק את פניי לרגע ״אני יודע שזה קצת ברגע האחרון, אבל יש לי משהו דחוף שאני חייב לעשות מחר. לא אוכל להיות פה.״ הוא הודיע לי את זה בגלל שאני וג׳וליה טסים מחר ״אין בעיה לאונרדו. אתה יכול בבקשה להסביר לי מה קורה איתך?״ שאלתי במעט דאגה.
הוא נאנח והתיישב על הספה, לצד ניקו הרדום ״עזוב.״ הוא ענה בפשטות, התיישבתי לידו ונאנחתי גם אני, לא נהגנו לנהל שיחות אישיות שכאלה ״אם עובר עליך משהו אני רוצה שתגיד לי. אתה חשוב לי לאונרדו.״ אמרתי, אחרי מה שקרה להורים שלנו לקחתי על עצמי לדאוג ללוקאס ניקו ולאונרדו, אני יודע שהם כבר בוגרים ויכולים להסתדר בעצמם, אך עדיין יש בי את הנקודה הזאת.
״אני..״ לאונרדו התחיל להגיד אך קטע את עצמו ״זה לא-״ אף פעם לא ראיתי אותו ללא מילים, לאונרדו היה הגיוני תמיד, לא פעל מרגשות. ״א-״ הוא התחיל להגיד אך הפעם ניקו קטע אותו ״אתם יכולים להיות קצת בשקט? מנסים לישון פה!״ הוא אמר והניח את הכרית מהספה על ראשו.
לאונרדו ראה זאת בתור הזדמנות וקם מהספה, רציתי לקום אחריו, אבל ידעתי שבמקרה של לאונרדו זה לא יעזור, אני אתן לא את הזמן שלו.
וכרגע אני אחזור אל החדר שלי, אל האישה שלי, הנסיכה שלי.
YOU ARE READING
הנסיכה שלו
Romanceמה קורה כשהקאפו האכזרי ביותר שידעה שיקגו פוגש בנסיכה של המאפיה האיטלקית בניו יורק? פגישה מקרית בין השניים גורמת לרגשות חזקים לצוף ולבעיות להיווצר אך האם יש סיכוי לאהבה?
