פרק 21: לימוזינה

3.6K 135 23
                                    

נקודת מבט קרלו

פאק.
לראות אותה יוצאת מהדלת בשמלה הפאקינג צמודה הזאת עם המחשוף הקטן שאני רוצה לשלוח יד ולהרים את השמלה למעלה, לשים עליה סוודר בשביל שאף אחד לא יראה את מה שעוד בערך שעה יהיה שייך לי רשמית.
הצבע הכחול של השמלה שמבליט את העיניים היפות שלה.
פשוט וואו.

אחזתי בידה בעדינות והרמתי אותה אל שפתי, נישקתי את העור החלק שלה. פאק אני לא יכול לחכות לרסק את שפתיי על שלה. ועם המחשבה הזאת העברתי את מבטי על שפתיה האדומות והתפוחות, האיפור העדין שהיא בכלל לא צריכה.
האישה היפה ביותר שראיתי בחיי.

״אין סיכוי,״ שמעתי את אחיה אומר בטון חד משמעי והעברתי את מבטי מהנסיכה שמולי אליו הרמתי גבה בחוסר הבנה על מה הוא מדבר ״ג׳וליה נוסעת איתי ברכב, אני לא משאיר את שניכם לבד כשאני לא בסביבה״ גיחוך יצא מבין שפתיי, ״חבל שאף אחד לא שאל אותך.״ עניתי בזלזול, הוא התקדם לכיווני אך ג׳וליה עצרה אותו בעזרת ידה, הוא העביר את מבטו אל ידה ואז אל פניה וראיתי שעיניו מתרככות, היא החולשה שלו.

״זה בסדר אנדי, הוא לא יפגע בי״ היא אומרת בביטחון, ואני יודע שהיא צודקת בכל מילה, אני אכרות לעצמי את שתי הידיים לפני שארים עליה יד.

אני שם לב שגופו הדרוך נרגע מעט, הוא מהנהן קלות לא לפניי ששולח לי מבט מלא בזעם ״אם תפגע באחותי, אני אדאג שלא תראה אור יום.״ חיוך מרוצה עולה על פניי ״אל תדאג.״

ובכך אני וג׳וליה נכנסים אל הלימוזינה הראשונה, בעוד לוקאס ניקולס לאונרדו אדוארד ואנדריאס נכנסים אל הלימוזינה השנייה, אני מקווה שכולם יצאו משם בחיים.

פתחתי את הדלת לג׳וליה ונתתי לה להיכנס לפניי.
מה לעזאזל עובר עליי?
היא חייכה חיוך קטן ונכנסה, נכנסתי מיד אחריה.

ישבנו אחד מול השני וראיתי את הלחץ בעיניה ״הכל בסדר, אני לא נושך,״ אמרתי כדי להרגיע אותה מעט ״לפחות לא כשלא מציקים לי״ הוספתי כדי להפיג את המתח המיותר.

היא חייכה חיוך לחוץ קטן, כאילו מוקירה תודה על הניסיון שלי. ראיתי שהלחץ שלה מעט נרגע.

״מתי תתקיים החתונה?״ היא שאלה וגרמה לי להעביר את מבטי אליה.

נקודת מבט ג׳וליה

הוא ישב מולי כשידו המעוטרת בקעקועים מונחת על ידית הכיסא שלו בצורה מושכת מדי.

״בעוד חודש מהיום.״ הוא ענה, והנהנתי הנהון קצר.
למרות הניסיון שלו להרגיע אותי מקודם, ידעתי שאני מתארסת למפלצת. לשטן בכבודו ובעצמו.
השמועות עליו היו נוראיות.
חסר רגשות. חסר רחמים.
ככה יראו החיים שלי?

המחשבות הציפו אותי מכל עבר, ובלי ששמתי לב, הלימוזינה חנתה במקום שנראה מדהים.
קרלו יצא מהדלת ועשה סיבוב סביב הרכב בכדי לפתוח לי את הדלת, הוא הושיט לי את ידו והנחתי את ידי בידו הגדולה והחמה.
ידעתי שכל ההצגה הזאת היא רק כי אנחנו בסביבת אנשים.
שנחזור לשיקגו, הוא לא יראה בי שום עניין.

התחלנו להתקדם לעבר האולם הגדול והיפה, בכירי המאפיה של שיקגו ושל ניו יורק הוזמנו, הרבה אנשים נכחו באירוע.
וזה רק גרם לסף המתח שלי לעלות.

״מוכנה?״

הנסיכה שלוWhere stories live. Discover now