פרק 54: שחייה בעירום

3.1K 100 15
                                    

נקודת מבט ג׳וליה

קרלו הצליח לארגן עם אחי פגישה, הוא ואדוארד יגיעו לשיקגו בעוד שבוע מהיום.

היה יום יפה בחוץ, אבל ממש חם.
שמתי עליי בגד ים שלם וגינס קצר, ויצאתי לבריכה.

הייתי כבר בשלב יחסית מתקדם בהריון, כך שיש לי קצת בטן, ואני ממש מתרגשת מכל יום שעובר, שאני מתקרבת ללידה.

ניקו ולוקאס כבר ישבו ודיברו במיטות השיזוף שלגופם בגד ים בלבד, בידיהם שני בקבוקי בירה. לאונרדו לא היה בבית וקרלו יצטרף אלינו תיכף.

התיישבתי לידם והורדתי את משקפי השמש שלי, ניקו לוקאס נשארו איתם.

״מה קורה?״ שאלתי, לוקאס הנהן מבלי להסתכל כאילו מסמן ׳בסדר׳ וניקו גם הוא הסתכל לכיוון הבריכה ואמר ״איך אצלך?״ ולפני שהספקתי לענות קרלו יצא מהבית ונכנס לשדה הראייה שלי.

הוא רכן לעברי והדביק נשיקה על שפתיי, ואחז בשולי חולצתו.

הוא הוריד את החולצה והלסת שלי כמעט נשמטה.
זה לא שלא ראיתי אותו ללא בגדים לפני, אבל החום בחוץ וההורמונים מההריון גרמו לו להראות מושך הרבה יותר.

הוא הסתכל עליי וחייך וניקו התפרץ בצחוק, לוקאס גיחך לידו.

מיהרתי להתעשת על עצמי ״אני במים..״ מלמלתי וקמתי ממיטת השיזוף.

נקודת מבט קרלו

ג׳וליה ביצעה קפיצת ראש מושלמת לבריכה וניקו שרק עם שתי אצבעות בפיו גרם לי להעביר עליו מבט רצחני, גורם לחיוך ממזרי לעלות על פניו.

שפריץ של מים הגיח לעברי והסבתי את מבטי אל ג׳וליה ״תיכנס איתי.״ היא אמרה בחיוך וגרמה לי להנהן ולשלוח מבט אחרון לניקו ולוקאס שעכשיו שניהם חייכו בשעשוע וממזריות.

הנדתי בראשי כמיואש וקפצתי לתוך הבריכה, משפריץ על ג׳וליה מים בחזרה ״קרלו!״ היא צעקה בעצבנות, אך לא שלטה בחיוך מבין שפתיה.

התקרבתי אליה והנחתי את ידיי על מותניה, הצמדתי את שפתיי לשפתייה בחוזקה.

שריקות שנשמעו מכיוונם של ניקו ולוקאס גרמו לי להסב את מבטם הרצחני אליהם כשזה רק הצחיק אותם יותר.

לאט לאט הצחוק נעלם ״נרגעתם?״ שאלתי בטון מעוצבן, ניקו לחש משהו ללוקאס באוזן שרק הנהן וצחק.

אחרי שתי שניות שניהם קפצו עליי ועל ג׳וליה, משכתי אותה אליי כדי שלא יפגעו בה.

״אידיוטים!״ היא צעקה עליהם בחיוך. והתיישבה על שפת הבריכה.

לראות את הבטן הקטנה שהתחילה להיווצר לה רק העלה חיוך על פניי, שנקטע בעקבות שפריץ מניקו.

לקחתי את ידי והעפתי עליו פי שלוש מים ממה שהעיף עליי, הכל באדישות.

״קרלו,״ לוקאס התחיל להגיד וגרם לי להפנות אליו את תשומת ליבי ״אתה זוכר את החתונה מחר?״ נאנחתי, שנאתי אירועים כאלה, אבל הייתי חייב לנכוח בהם מתוך כבוד.
״כן, אני זוכר״ עניתי והוא הנהן.

״איזה חתונה?״ ג׳וליה שאלה לידי ״אנחנו הולכים לחתונה של אנדרבוס מחר, גם את מגיעה.״ עניתי ״נו קרלו!״ היא אמרה באנחה ״איך לא אמרתי לי? מאיפה אני אביא עכשיו שמלה?״ גיחכתי ״את לא צריכה שום שמלה בשביל להיות הכי יפה שם״ רכנתי לאוזנה ולחשתי.

״אדאג שתיצאי מחר בבוקר לקניות עם ניקו, אנחנו יוצאים לפעולה.״ המשכתי, היא כרכה את ידיה סביב צווארי ונשקה לשפתיי.

אם לוקאס וניקו לא היו פה ממש לא הייתי מתנגד לשחייה בעירום.

הנסיכה שלוWhere stories live. Discover now