פרק 14: סרט

4K 149 14
                                    

נקודת מבט קרלו

יומיים עברו מאז השיחה שלי ושל ג׳וליה, לא דיברנו מאז, ומחר היא חוזרת הביתה. השמש כבר שקעה ואני ולאונרדו בדרך חזרה מפגישה עם אחד האנדרבוסים.

״הייתה פגישה טובה״ לאונרדו ציין, הנהנתי בראשי וחזרתי למחשבותיי, מחשבות על אישה אחת ספצפית שמשום מה לא יצאה לי מהראש, בעיקר מאז השיחה שלנו על האירוסים.
כבר הספקתי לעדכן גם את לוקאס וניקולס לגבי הכוונות שלי אליה, לגבי האירוסים.

לאחר כמה דקות לאונרדו חנה את הרכב ליד האחוזה שלנו, נכנסו פנימה וראינו את ניקולס שוכב על הספה בסלון כשג׳וליה מניחה את ראשה על החזה שלו, שניהם ישנים.
הרגשתי את הדם מתחיל לבעבע בעורקי, מעולם לא רציתי לרצוח את אחי הקטן כמו עכשיו.

כמה שעות מוקדם יותר

נקודת מבט ג׳וליה

ישבתי על הכורסא בחדרי והבטתי בנוף מהחלון בחדר האורחים באחוזה, כבר קצת התרגלתי להיות פה, אבל מיום ליום הגעגוע שלי לאדוארד ובעיקר לאנדריאס, רק גובר.

״ג׳וליהההה״ ניקולס קרא בהתלהבות כשהתפרץ לחדרי בלי התראה, למדתי לחבב אותו בזמן הקצר שלי פה, שהרגיש כמו נצח.
״היי ניקו״ עניתי בחיוך שניסיתי להדביק על פני.
״נכון באלך לראות איתי סרט?״ הוא יותר קבע מאשר ביקש, הוא הבליט את שפתו התחתונה כך שנראה כאילו מתחנן.
חשבתי לרגע ולאחר כמה שניות עניתי ״אבל אני בוחרת״.
״בטח בטח רק בואי כבר״ הוא תפס את ידי ומשך אותי מחוץ לחדר ״בסדר אני באה רק תשחרר אותי!״ אמרתי כשגיחוך בקע מפי.

התיישבנו על הספה בסלון, מול בטלווזיה, ״כן פרינסס, איזה סרט רואים?״ גילגלתי את עיניי ולקחתי את השלט לחיקי.
אני יכולה להתרגל לזה.

•••

״אני הולך פאקינג לרצוח אותך ניקולס ארמני״ קול מוכר העיר אותי משנתי, פקחתי את עיניי וניסיתי להבין איפה אני נמצאת, ראשי היה מונח על משטח קשיח במיוחד, שהתגלה כחזה של ניקו, ״יש לך חמש שניות לרוץ״ הקול פילח את מחשבותיי, ראיתי על פניו של ניקו, שגם כרגע רק קם משינה מבט מבולבל, שהשתנה תוך כמה שניות למבט לחוץ כאשר הוא קם על רגליו והתחיל לרוץ ברחבי האחוזה, קרלו מיד אחריו.

לאונרדו התיישב על הספה לידי, באותו מקום שניקו ישב לפני דקה, עם מבט חסר רגשות, כרגיל, ״אני הולכת לישון״ הודעתי, שום תגובה לא נשמעה, גם לא ציפיתי לאחת כזאת.

אני לא מבינה מה קרלו עושה דרמה מכזה דבר קטן, כולה נרדמנו.

מה שהוא אמר לי באותו היום לא יוצא לי מהראש, אנחנו באמת מתארסים? אנדי הסכים לדבר כזה? אך המחשבות האלה הושתקו כשנזכרתי שמחר אני חוזרת הביתה, אל המשפחה שלי. חיוך גדול עלה על פניי, ובדיוק הגעתי לחדר האורחים, נשכבתי על המיטה ושקעתי לשינה עמוקה, בידיעה שעוד כמה שעות זה נגמר, אני חוזרת הביתה.

הנסיכה שלוWhere stories live. Discover now