נקודת מבט קרלו
קמתי בבוקר, לצד ג׳וליה כמובן.
נשארתי עוד כמה דקות במיטה והסתכלתי עליה, ליטפתי את פניה היפות.
השיער השחור והשופע שלה פזור על הכרית, עיניה סגורות ופיה פתוח מעט כשהיא לוקחת נשימות קטנות.
לאט לאט עיניה נפתחת וחיוך נפרש על שפתיה ״בוקר טוב״ היא אומרת ונמתחת מעט, אני מסתכל עליה בהערצה ״בוקר טוב נסיכה שלי״ אני תופס בלחייה ומצמיד את שפתינו לנשיקה, מרגיש את חיוכה על שפתיי, גורמת לי לחייך בחזרה.
״קרלו-״ הדלת נפתחת, ״פאק ניקו. אני נשבע לך שאני אהרוג אותך בסוף.״ ניקו מגחך אבל פניו נשארות רציניות ״זה חשוב.״ הוא אומר בטון רציני אני סורק את פניו לרגע ורואה את הרצינות גם בעיניו, אני מהנהן ״שתי דקות אני למטה״ הוא מהנהן בחזרה ויוצא מהחדר.
אני מתרומם מהמיטה מדביק נשיקה אחרונה על שפתיה המתוקות של ג׳וליה וקם לצחצח שיניים.
כשאני יוצא מחדר השירותים ג׳וליה כבר חזרה לישון, אני מתקדם לכיוונה נושק ללחייה הורודות ויוצא מהחדר.
״מה כל כך חשוב?״ אני שואל כשאני נכנס למשרד, שם נמצאים כבר לוקאס לאונרדו וניקו.
לאונרדו מסובב אליי את מסך המחשב ואני מרגיש את הדם מבעבע בעורקיי, יש לי חשק עז לרצוח מישהו במו ידיי.
״פאק!״ אני צועק ודופק בחוזקה על השולחן, פאקינג תמונות מזוינות של אישתי, מהפאקינג בית שלי.
״איך זה פאקינג קרה?!״ אני שואל ומעביר את מבטי בין כל הנוכחים בחדר.
לאונרדו מניד בראשו כלא יודע ואני נועל את לסתי.
״המאפיה הרוסית?״ אני שואל את מה שכבר ברור מאליו, לאונרדו מהנהן במבט קשה.
פאקינג באלי לזיין להם את הפאקינג צורה ״אני מבין. אני רוצה לצאת לפעולה עוד היום. פאקינג למחוק אותם מאדמת שיקגו.״ אני אומר בטון מסוכן.
לאונרדו מהנהן, ״אני רוצה פאקינג טבח.״ אני מוסיף.
————
בשעות הערב המאוחרות ארבעתנו מאורגנים כבר, לבושים במכופתרות שחורות ומכנסיים מחויטים שחורים גם הם, חגורות נשק על כולנו.
״אני רוצה את כולם מתים.״ אני קובע בדרך החוצה, כמה חיילים בכירים מגיעים איתנו.
אנחנו מסתכלים אחד על השני ומהנהנים.
אני יודע שזה שלנו.
הרביעיה האכזרית של שיקגו.
——-
״פאק! קיבלתי כדור בכתף״ אני צועק לכיוון לאונרדו, הוא בוחן את הפצע במבט קר ותולש חתיכה מחולצתו במיומנות, וקושר אותה על כתפי בחוזקה כזאת שהדימום עוצר ״נראה לי שזה הסימן שלנו להפסיק, הורדנו כבר יותר משלושה רבעים מהם.״ הוא אומר.
״לא. אני רוצה להוריד את פאקינג כולם״ אני אומר בכעס ״קרלו.״ לאונרדו אומר בטון מזהיר ״פאק טוב.״ אני נאנח.
אחרי חצי שעה אנחנו כבר בבית, אני נכנס לחדר שלי ושל ג׳וליה, שמחכה לי ערה במיטה.
היא קולטת את הפצע בכתפי ואת חולצתי המוכתמת בנוזל- מזל שזאת חולצה שחורה, כך שהיא לא רואה שזה דם, אבל אני מניח שהיא מבינה- היא מכסה את פיה בידה במהירות ועיניה משקפות דאגה.
״קרלו? מה קרה?״ היא שואלת בדאגה, אני מחייך חיוך קטן כדי להרגיע אותה ״הכל בסדר נסיכה, אני בסדר.״ היא נאנחת ״זה כדור?״ היא שאלה והנהנתי ״איך זה בסדר בדיוק?״ אני מחייך ״אני רגיל לזה נסיכה, שזה לא ידאיג אותך.״ אני עונה.
आप पढ़ रहे हैं
הנסיכה שלו
रोमांसמה קורה כשהקאפו האכזרי ביותר שידעה שיקגו פוגש בנסיכה של המאפיה האיטלקית בניו יורק? פגישה מקרית בין השניים גורמת לרגשות חזקים לצוף ולבעיות להיווצר אך האם יש סיכוי לאהבה?
