נקודת מבט קרלו
נשברתי.
נישקתי אותה.
שוב.
אני נכנע לזה, אני לא יודע מה עובר עליי, אני לא יודע אם אפשר לקרוא לדבר הזה רגשות, אבל זה בהחלט שונה מכל קשר אחר שאי פעם היה לי.
הייתי רגיל שנשים זורקות את עצמן לרגליי, לשוות ביניהן הייתי נותן לילה אחד וזהו, בלי נשיקות, בלי רגשות, בלי חיבוקים, בלי לישון אחרי זה.
אבל היא שונה, ג׳וליה שונה.
קמתי בבוקר והרגשתי גוף קטן צמוד אליי, ראש על החזה מחוסר הבגדים שלי.
פקחתי את עיניי וראיתי את ג׳וליה, כל כך יפה שהיא ישנה.
האף שלה ולחייה אדומים כתוצאה מהשפעת, והיא נראת כל כך חמודה ככה.
נשארתי ככה עוד כמה דקות וליטפתי את שערה בידי, ראיתי שלאט לאט היא פוקחת את עיניה.
״בוקר טוב״ היא אומרת בקול צרוד משינה וגם קצת מצונן, פאקינג סקסית.
״בוקר טוב נסיכה״ אמרתי.
נסיכה? מה עובר עליי? התחלתי עכשיו גם עם כינויים? פאק השתגעתי לגמרי.
ראיתי חיוך קטן מתפרש על שפתיה, הנחתי שזה כתוצאה מהכינוי, עכשיו רציתי לקרוא לך רק ככה בשביל לראות את החיוך היפה שלה כל פעם מחדש.
״אני נכנס להתקלח״ הודעתי והיא קמה מחזי, נתנה לי גישה לקום.
נכנסתי למקלחת והמחשבות לא הפסיקו להתרוצץ בראשי, אני אוהב אותה? אני יודע לאהוב בכלל?
נקודת מבט ג׳וליה
לגמרי נדפקתי.
הבטחתי לעצמי לא לפתח רגשות.
אבל כמובן שזה קרה.
אני רוצה שהרגע הזה ימשך לנצח, אני רוצה להניח את ראשי על חזהו, שהוא ילטף את ראשי, משום מה אני מרגישה בטוחה איתו.
לאחר כמה דקות הוא יצא מהמקלחת שרק מגבת לגופו, כרוכה סביב מותניו.
אלוהים, למה הוא חייב להיות כל כך חתיך?
קוביות הבטן שלו שנראות כאילו פיסלו אותם במשך שעות, הוא מפוצץ בשרירים ברמה לא נורמלית, הורידים בולטים במיוחד.
״אוהבת את מה שאת רואה, נסיכה?״ קרלו שאל וגיחך, הסטתי את מבטי במהירות והבנתי שבהיתי בו, איך הוא בכלל שם לב? הוא עם הגב אליי.
״אני במקלחת..״ מלמלתי וקמתי במהירות למקלחת.
״פאק״ אמרתי שמים רותחים פגעו בגופי, איך הוא מתקלח ככה? הוא השטן או משהו?
הסטתי את הידית במהירות לצד הקר, ״ככה יותר טוב״ מלמלתי והמשכתי להתקלח.
יצאתי מהמקלחת גם אני, שרק מגבת לגופי, קרלו כבר היה לבוש ועכשיו היה תורו לבהות, גיחכתי ״אוהב את מה שאתה רואה?״ החזרתי לו בחיוך, בדיוק באותן מילים שהוא השתמש.
הוא חייך וקם לכיוון הסלון, נותן לי פרטיות להתלבש.
בחנתי את הארון ונזכרתי שהפיגמה שלי בכביסה, מה אני אלבש? פתחתי את הצד של קרלו בארון ושלפתי משם חולצה, הייתי רגילה ללבוש את החולצות של אחי.
ירדתי לכיוון הסלון וקרלו ישב שם, הוא בחן אותי לרגע וחיוך נפרש על פניו, ״זאת חולצה שלי?״ הוא שאל והנהנתי ״להחליף?״ שאלתי, למרות שלא התכוונתי לעשות זאת.
״לא.״ הוא אמר בטון חד משמעי שהחיוך עדיין על פניו, גורם לי לחייך גם.
YOU ARE READING
הנסיכה שלו
Romanceמה קורה כשהקאפו האכזרי ביותר שידעה שיקגו פוגש בנסיכה של המאפיה האיטלקית בניו יורק? פגישה מקרית בין השניים גורמת לרגשות חזקים לצוף ולבעיות להיווצר אך האם יש סיכוי לאהבה?
