פרק 37: אורלנדו

3.7K 133 8
                                    

נקודת מבט ג׳וליה

הגענו לאחוזה והבנתי בדיוק מה זה אומר.
חרדה התחילה לטפס בגופי.

״אני לא אכריח אותך לשכב איתי״ קרלו אומר וגורם לי להסתכל עליו במבט מבולבל. ״שנשכב, זה יהיה כששנינו נהיה מוכנים. לא רק צד אחד״ הודיתי בליבי על מה שהוא אמר כל כך, ויותר מזה, הערכתי אותו אפילו יותר.

״ת..תודה״ מלמלתי והוא חייך, הוא נשכב על המיטה ותפח על הצד לידו.
נשכבתי לידו והנחתי את ראשי על חזהו, הוא ליטף את ראשי בעדינות.

״לילה טוב נסיכה״ היה הדבר האחרון ששמעתי לפני שהשינה תפסה אותי.

נקודת מבט קרלו

אחרי שהרגשתי שג׳וליה נרדמה, הזזתי את ראשה בעדינות וקמתי מהמיטה, הסתכלתי עליה מבט אחרון והתקדמתי לכיוון המשרד, לאונרדו חיכה לי שם.

״הכל מוכן למחר?״ שאלתי והוא הנהן, ״אתם תיהיו במלון הכי שמור בפריז, קומה נפרדת כמובן. אף אחד לא יתקרב אליכם.״ הוא אמר והנהנתי.

״אז לא שכבתם״ קולו של ניקו נשמע ומיד לאחר מכן הוא נכנס למשרד מלווה בלוקאס ״אידיוט.״ אני ולאונרדו סיננו ביחד, מה שגרם לניקו לצחוק אף יותר.

״באיזה שעה אתם יוצאים מחר?״ לוקאס שאל ״על הבוקר, ג׳וליה תתעורר ונצא.״ לוקאס הנהן ״אני מקווה שתסתדרו בלעדי״ הוספתי בחצי ציניות, ״יהיה קשה, אבל אני מאמין שנשרוד״ ניקו החזיר באותו הטון, גרם לכולנו לגחך.

״טוב אני זז״ לאונרדו אמר וקם מהכיסא. ״לאן הפעם? אתה בקושי היית בבית מאז שחזרנו מניו יורק..״ לוקאס שאל, משהו השתקף בעיניו של לאונרדו אך לא הצלחתי לזהות מה, להסתיר רגשות זה הטבע שלו.

הוא לא ענה על שאלתו של לוקאס ופשוט יצא מהמשרד ״מה עובר עליו לעזאזל?״ ניקו שאל ״הלוואי שהייתי יודע״ לוקאס ענה בחזרה.

״אה קרלו, שכחתי להראות לך איזה הודעה מוזרה קיבלתי״ לוקאס אמר ותפס את תשומת ליבי ״אתה מכיר מישהו בשם אורלנדו?״ ברגע שהשם הזה יצא מפיו לסתי ננעלה וידיי התאגרפו עד שמפרקיי הפכו לבנים.

אורלנדו היה האח השלישי של האבות שלנו, אבא שלי היה הגדול ביותר, ריקרדו, אחריו תיאודור, אביהם של לאונרדו ולוקאס ואז אורלנדו.

שהם היו צעירים אורלנדו בגד בפמיליה ונישא לאישה ששייכת למאפיה הרוסית. שניהם נעלמו מהרדאר. ״קרלו?״ קולו של ניקו העיר אותי ממחשבותיי ״מי זה אורלנדו?״ אף אחד חוץ ממני לא ידע עליו, התגובה שלי הראתה ללוקאס וניקולס שאני יודע עליו משהו, הייתי אלוף בהסתרת רגשות, אומנם לא כמו לאונרדו אבל עדיין. אך בפני המשפחה שלי לא יכולתי להסתיר כלום.

״א-״ התחלתי להגיד אך פתיחה של דלת המשרד קטעה את מחשובתיי, ג׳וליה.
״נסיכה? מה את עושה פה? תחזרי למיטה.״ אמרתי ודאגה השתקפה בעיניי, היא הוציאה ממני דברים שלא ידעתי שיש בי.

״קמתי וראיתי שאתה לא לידי, אז ירדתי לחפש אותך.״ היא אמרה בעייפות, התרוממתי מהכיסא והתקדמתי לכיוונה ״קרלו״ לוקאס אמר ״אנחנו עוד נדבר על זה״ הוא אמר וראיתי בלבול בעיניו.

הנהנתי ואני וג׳וליה התחלנו ללכת לכיוון החדר, ״על מה תדברו?״ היא שאלה בהתעניינות ״את לא צריכה להעסיק בזה את הראש היפה שלך״ עניתי והיא חייכה חיוך קטן ועזבה את הנושא.

הנסיכה שלוWhere stories live. Discover now