פרק 60: יקירתי

2.9K 111 59
                                    

נקודת מבט קרלו

״ופה אתם רואים את היד שלו..״ אמרה האחות והצביעה על המסך, ג׳וליה שוכבת על מיטת המרפאה וידה אוחזת בידי.

אני מעביר את מבטי אליה ורואה את עיניה נוצצות משמחה, גורמת לי לחייך.

״תרצו לגלות את מין התינוק?״ האחות שאלה ואני וג׳וליה הסתכלנו אחד על השני, היא הסבה את מבטה אל האחות והנהנה ״כן.״ היא אמרה והאחות הזיזה את המכשיר על בטנה ההריונית של ג׳וליה.

״נראה ש.. זה בן.״ האחות אמרה בחיוך ואני נאנחתי בהקלה.
ג׳וליה חייכה אליי והחזרתי לה אותו חיוך.

————

נקודת מבט ג׳וליה

דלת הבית נפתחה וקרלו התקדם לכיווננו, הוא תפס את ניקו בצווארון חולצתו ״פאקינג תעיף את היד המגעילה שלך מהבטן היפה של אישתי.״ הוא אמר בכעס והעיף אותו על הספה.

ניקו גיחך והסתכל עליי, עין ימין שלו נפלה לקריצה והוא גרם לצחוק להיפלט מפי.

מאז שאני בהריון קרלו נהיה הרבה יותר רכושני וקנאי, אפילו יותר ממה שהיה. לא חשבתי שדבר כזה אפשרי.

קמתי במאמץ מהספה השנייה והנדתי בראשי לכיוון קרלו ״מתי תפסיק להיות כזה קנאי..״ מלמלתי והתקדמתי לכיוון החדר.

הוא קם מיד אחרי והניח את ידו בשיפולי גבי, הוא רכן לאוזני ולחש ״כשחזירים יעופו.״, גורם לחיוך להתפרש על שפתיי.

התיישבנו על המיטה בחדרנו, ראשי נח על חזהו והוא מלטף את שיערי בעדינות ששמורה רק לי.

״חשבת על שם?״ הוא שאל וגרם לי להרים את מבטי אליו ״האמת..״ התחלתי לומר בחיוך, שכנראה הדביק גם אותו.

״מה אתה חושב על רומיאו?״ שאלתי וחיוכו רק גדל, עד שראו את הגומות הקטנות בצידי שפתיו, שנינו זכרנו מה הוא אמר לי באותו יום שגילינו שאני בהריון, משפט שאף פעם לא יצא מראשי. משפט שגרם לליבי לדלג על כמה פעימות. משפט שחרוט בזכרוני.

״זה שם מצוין.״ הוא אמר והצמיד את שפתינו לנשיקה שמהר מאוד הפכה להיות אגרסיבית יותר ויותר.

עליתי מעליו והורדתי את החזייה שלי ״סיי בלו״ הוא אמר באיטלקית- את יפיפייה.

הוא רכן ונישק את בטני הגדולה, ״מה זה? הוא בעט בי.״ קרלו אמר בחיוך והרים את מבטו אליי ״ככה אתה בועט באבא רומיאו? לא יפה.״ הוא אמר וגרם לי להתנפל עליו בחיבוק.

הוא תפס בפניי והסתכל עליי לכמה שניות, עיניו הירוקות חדרו לנשמתי ״אני כל כך אוהב אותך נסיכה שלי.״ הוא אמר בשקט.

״אין דבר שאני אוהבת יותר ממך קרלו.״ אמרתי באותו הטון.

————

נקודת מבט קרלו

״עוד אחד כמוך? לא נראה לי שהעולם ישרוד את זה.״ ניקו אמר אחרי שסיפרתי לו על מין התינוק, וזכה לחבטה על עורפו מלוקאס.

״אני בטוח שהוא יהיה יורש ראוי.״ לאונרדו אמר וגרם לחיוך קטן להתפרש על שפתיי ״אני בטוח בזה גם.״ אמרתי.

הטלפון של לאונרדו צילצל וגרם לי לתהות מי מתקשר אליו בשעה כזאת. לא הצלחתי לראות מה כתוב על מסך הטלפון שלו, כי הוא קם ויצא מהחדר.

ניקו ולוקאס לא ייחסו לזה חשיבות והמשיכו לדבר, אך אני כיווצתי את גבותיי וניסיתי להבין למי הוא מדבר.

״כן, יקירתי..״ היה הדבר האחרון ששמעתי לפני שהוא היה רחוק מדי בשביל זה.

יקירתי? למי בדיוק הוא קורא יקירתי?

הנסיכה שלוWhere stories live. Discover now