נקודת מבט ג׳וליה
התעוררתי שהרגשתי זוג ידיים מנערות אותי, פקחתי את עיניי באיטיות.
״יופי, התעוררת, ארוחת בוקר״ זה היה ניקולס.
עברתי משכיבה לישיבה ״מה השעה?״ שאלתי אותו.
״השעה לאכול ארוחת בוקר. יאללה בואי״ הוא אמר, מנעתי מחיוך לצאת מבין שפתי.
״אני מיד מגיעה״ עניתי, ״יופי, אני למטה״ הוא ענה ויצא מהחדר.
קמתי לשירותים והתחלתי באירגוני הבוקר, שמתי לב למגבת, סבונים, משחה ומברשת שיניים, ועוד כמה דברים נחוצים, תהיתי מתי הם הספיקו.
סיימתי להתארגן ויצאתי מהחדר.
התהלכתי במסדרון ופערתי את עיניי מיופיו, הוא ארוך נורא ולקח זמן עד שהגעתי למדרגות.
ירדתי למטה וראיתי את שלושת הבנים עומדים סביב השיש, לאונרדו, לוקאס, ניקולס. לשלושתם כוס קפה ביד, לרגע תהיתי איפה קרלו, איך מיהרתי לסלק את המחשבה הזאת מראשי.
״קפה?״ ניקו הציע, ״אני אשמח, תודה״ עניתי.
״כמה סוכר?״ הוא שאל ״בלי״ אמרתי.
לרגע הוא היסס אך מיהר להתעשת על עצמו.
״אז מתי אתם מתכוונים להוציא אותי מפה?״ שאלתי באומץ שגרם ללוקאס לירוק את הקפה בפיו לכוס.
״יש לה אומץ לחוצפנית הקטנה״ הוא אמר באיטלקית לניקולס, הנחתי שהוא חשב שאני לא מבינה אותו ״בהחלט״ עניתי לו באיטלקית, הוא פער את עיניו וחזר להסתכל על ניקו, הם החליפו מבט שלא הצלתי להבין.
ובאותה שנייה נכנס למטבח קרלו.
ניקולס עוד עמד עם הקפה שלי שבדיוק סיים להכין ביד.
״בשבילי? תודה״ קרלו אמר לניקולס ולפני שהספיק להגיב לקח את הקפה מידו וסיים הכל בלגימה אחת.
״האמת שזה היה בשביל- לא משנה״ ניקו התחיל להגיד אבל קטע אותו אחרי שראה את המבט על פניו של קרלו.
״אמרת ארוחת בוקר לא?״ פניתי לניקולס.
״אני לא יודע איפה את חושבת שאת, אבל זה לא בית מלון פה״ קרלו התערב.
״לא זכור לי שפניתי אליך״ אמרתי לו וראיתי את המבט המופתע על פניהם של שלושת הבנים, גם על פרצופו של קרלו.
הוא חרק את שיניו ונעל את לסתו בזעם, יצא מהמטבח בצעדים רועשים.
״אני לא יודע מאיפה האומץ הזה, אבל אני מת על זה אחותי״ ניקולס אמר לי וחייכתי חיוך מרוצה.
—————————————
פרק 11!!!!
אתם לא מבינים כמה ההצבעות שלכם מרגשות אותי💓💓
אשמח לשמוע את דעתכם💞💞
ŞİMDİ OKUDUĞUN
הנסיכה שלו
Romantizmמה קורה כשהקאפו האכזרי ביותר שידעה שיקגו פוגש בנסיכה של המאפיה האיטלקית בניו יורק? פגישה מקרית בין השניים גורמת לרגשות חזקים לצוף ולבעיות להיווצר אך האם יש סיכוי לאהבה?
