פרק 51

873 46 9
                                    

-בפרק זה ישנם תכנים מיניים לקריאה, שימו לב!

-(הערת הכותבת:בהמשך הפרק ציינתי מתי אני ממליצה להפעיל את השיר:)

מייקל
"העננים כל כך יפים, אני רוצה לישון בתוכם" קמילה אמרה והסתכלה על הרקיע. אתמול בלילה היה מדהים, אני זוכר את הפרצוף שלה שהיא גמרה, האושר צף ממנה.

עכשיו אנחנו נמצאים ביחד על המטוס ועוד שניה צריכים לרדת ממנו. לצערי היינו צריכים לחזור הביתה היום בגלל מזג האוויר הסוער של ניו יורק. הייתי נשאר איתה כל החיים שם , כל עוד זה לצידה.

רוברט הכריז שאנחנו נוחתים וחגרתי את קמילה. היא התעצבה מעט למשמע קראית הנחיתה. "למה זה עבר מהר מדי?" היא שאלה אותי "אל תדאגי קטנה, אנחנו עוד נבלה הרבה ביחד" אמרתי והיא חייכה.

המטוס נחת ושחררתי את החגורה. רוברט יצא ולחץ את ידי, בירכתי אותו לשלום ויצאתי עם קמילה. המרצדס חיכתה לי במרגש החנייה ונכנסתי לאחר שדאגתי שקמילה ישבה לידי. חייכתי אלייה.

החזקתי את ידה בידי ונסעתי לכיוון הבית שלנו. היא שמה שירים ואני חייכתי למשמע הקול היפה שלה. הצחוק שלה ממכר והחיוך שלה שובה אותי.

הגענו הביתה וראיתי אותה רצה לאנשהו, לא הבנתי מה היא רואה שם עד שהבחנתי במריה, חברתה הטובה. נתתי לה את הכתובת למקרה שתרצה לראות את קמילה ביום הולדתה. ידעתי הכל על הנסיכה הקטנה שלי גם אם היא לא יודעת.

הן התחבקו וקמילה נראתה מאושרת, התקרבתי אליהן ושמעתי את קמילה אומרת לה "מה את עושה פה?" היא חייכה והגישה לה את החבילה שהייתה בתוכה. "רציתי להביא לך את זה לכבוד היום הולדת שלך לפני יומיים ולא תהיי פה אז שאלתי את מייקל והוא אמר שתגיעי היום אז חשבתי להביא לך את זה, מזל טוב קמ" היא אמרה ועיניינה של הגוזל שלי נצצו.

"לא היית צריכה מר, איך זכרת את היום הולדת שלי?" היא שאלה "דברים חשובים אף פעם לא נשכחים" היא אמרה. קמילה פתחה את המתנה ונגלה לפניה ספל תה עם התמונה של שתיהן. קמילה צחקה מהמתנה.

"את זוכרת איך שפכתי עלייך את הקפה ואני כל כך הצטערתי?" היא שאלה אותה וקמילה הנהנה. "בסוף הזמנת אותי לשבת לידך כי כל כך הצטערת." קמילה אמרה. כנראה הן מדברות על הפעם הראשונה שנפגשו.

"אולי תישארי ואני אזמין אותך לקפה כמו פעם?" שאלה קמילה את מריה. "אין לי זמן, אני חייבת ללכת למועדון עוד מעט המשמרת שלי מתחילה" אמרה חברתה וקמילה נפרדה ממנה לא לפני שהציגה אותי בפניה.

ראיתי את פניה של מריה שהתרשמה וקרצה לקמילה לפני שהלכה. "אני כל כך עייפה" אמרה קמילה ,מזל שהגענו הביתה. "אתה יכול להרים אותי?" היא שאלה "חשבתי שאת לא אוהבת שאני עושה את זה" אמרתי לה.

My businessmanKde žijí příběhy. Začni objevovat