מייקל
אני רואה את הנסיכה הקטנה שלי ישנה והיא לא יודעת מה אני מתכנן לה, בעוד יומיים היום הולדת שלה שהיא בכלל שכחה ממנו.
הבנתי ממריה חברתה הטובה, שהיא תמיד לא נהגה לחגוג ימי הולדת. תפסתי אותה לשיחה קצרה בהשקת המלון אחרי שהצלחתי לארגן לה כרטיס לכאן. ראיתי איך קמילה שמחה שהיא באה, הנוכחות של מריה הייתה חסרה לה והחיוך של קמילה היה חסר לי.
לבנתיים קיבלתי מהעוזרת הודעה שהיא ארגנה לקמילה מזוודה לארבעה ימים עם בגדים חמים וקייציים.
התיישבתי לידה וכל כך לא רציתי להעיר אותה אבל אני חייב. ליטפתי את פניה ברכות ונשקתי לאורך פניה נשיקות קטנות ועדינות. רק היא מוציאה ממני את הטוב שבי.
היא הפכה אותי למי שאני היום ואני כל כל שמח שהיא נכנסה חיי ופרצה לתוך ליבי בסערה. היא מיוחדת והיא כל כך שלי. היא התעוררה תוך כמה דקות ולאט עיניה המהפנטות נגלו לפניי.
"בוקר טוב" היא אמרה בקול עייף לאחר שינה עמוקה. "בוקר טוב קטנטונת, איך ישנת?" שאלתי אותה והיא נגעה קלות בזקני, ליטפה אותו. "מעולה, כמה זמן אתה מסתכל עליי?" היא שאלה בסקרנות.
"אני מניח שכמה שעות" אמרתי לה ותחבתי מעט משיער בתוך אוזנה. "למה עשית את זה? לא השתעממת?" היא שאלה "את הדבר היחידי שאני יכול להסתכל עליו שעות מבלי לשבוע ממנו" אמרתי לה והיא מעט הסמיקה והחביאה את פרצופה בתוך השמיכה.
"קמילה תורידי את השמיכה" אמרתי כאשר ראיתי שהיא מנסה להסתיר את פניה ממני "לא" היא אמרה בקול צרוד "מה אמרת?" שאלתי אותה "לא" היא אמרה שוב. "אני לא חושב שיש כזאת מילה בלקסיקון שלי" אמרתי לה בפנים חמוצות ולא מרוצות.
"עכשיו תוזיזי את השמיכה או שאני אעשה זאת בכוח" אמרתי לה "אתה לא תעז" היא אמרה בקול חלש. "את רוצה לנסות אותי?" שאלתי אותה והיא לא ענתה.
"אני מבין" אמרתי לה ותוך שניות זרקתו את השמיכה לצד השני השני של המיטה. פניה של קמילה היו מופתעות מהמעשה שלי. התקרבתי אלייה ונישקתי את שפתיה הרכות באגרסיביות. אני מרגיש כאילו אני בעננים.
היא ניסתה כמה פעמים להתנתק ממני ללא הצלחה. "אין דבר שאני לא משיג אהובתי" אמרתי לה בקול פלרטטני והמשכתי לנשק את שפתיה.
היא דחפה אותי מעט והתנתקתי ממנה, היא כל כך עצבנית וכל כך חמודה שהיא ככה. "אני לא צחצחתי שיניים ידוחה" היא רטנה.
"ואת חושבת שזה אכפת לי כי?" אני שואל אותה עם פרצוף מרוצה. "האמת שאני שזה אמור להיות מאוד אכפת לך" היא אומרת בקול מרוצה.
הסתכלתי עליה בניסיון להבין לאן היא חותרת. "זה אמור להיות אכפת לך כי מעכשיו אין יותר נשיקות" היא הטילה את הפצצה וחיוך נמרח על שפתיה.
YOU ARE READING
My businessman
Romanceהיא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על אצבעתו. אחד שיגיד לו מה לעשות, דמו בראשו. הוא לא חוזר על עצמו פעמיים ואצלו אין הזדמנות שנייה. ברגע ה...
