פרק 15

3.2K 231 18
                                    

קמילה
ראיתי אותו שוב מתקרב אליי. מפשיט ממני את חולצתי. ראיתי אותו נוגע בעורי. הוא חנק את צווארי ומנשק בחוזקה את צווארי. "לא בבקשה" התחננתי אליו "שום התחננות לא תעזור לך קמילוש" הוא אמר הוא השאיר אותי בהלבשה תחתונה ולחץ על בטני. הוא נישק את שפתיי בכוח והחסיר ממני את האוויר. ליבי כאב וגופי גם. "צייס עזוב אותי, זה לא מגיע לי" אמרתי לו "זה כן קמילה, זה העונש שלך" הוא אמר והרים ממני את חזיייתי. הוא נגע בשדיי בחוזקה וללא מעצורים. הכאיב והשאיר עליהם סימן "צייס דיי" צעקתי בקול חלוש. "קמילוש את שלי" הוא אמר. סבלתי. סבלתי מעמקי נשמתי. רציתי רק שיגמור, שזה יסתיים, צעקתי, צעקתי הרבה.

פתחתי את פניי וראיתי את מייקל למולי. הייתי מיוזעת וכאובה. מייקל הביט בי וליטף ברכות את עיניי הדומעות. הדמעות גלשו במורד לחיי. מייקל מחה אותם. "זה נגמר קמילה" הוא אמר "עכשיו אני פה" הוא הוסיף. הוא לקח אותי וחיבק אותי. ריחו היה נעים.

בכיתי לתוך חיקו שוב. ליבי נרגע מעט. הרגשתי את הזיעה נעלמת. יצאתי מאחיזתו והבטתי מסביבי. ראיתי שאני נמצאת על מיטה רכה ונעימה בחדר חשוך. כל החדר ריק חוץ משידה אחת וטלוויזיה גדולה.

מייקל לבוש בבגדי בית נעימים. בחולצת טי שירט קצרה וטרנינג אפור. הוא נראה כל כך טוב. "איך הגעתי לכאן?" שאלתי אותו. "את לא זוכרת מה קרה?" הוא שאל וניסיתי להיזכר.

נזכרתי שהיית במועדון ואז שהלכתי לשירותים צייס היה. ואז הוא נגע בי. ואז לא ראיתי כלום. רגע, מייקל היה גם? מייקל ראה את צייס? "ראית אותו?" שאלתי בקול חנוק. הוא הנהן. "מה עשית לו?" שאלתי אותו "זה לא חשוב עכשיו קמילה" הוא אמר.

התרוממתי והרגשתי כאבים רבים. "הוא עשה את זה?" שאלתי והסתכלתי בעיניו. פחדתי לשאול אם הוא אנס אותי. פחדתי לדעת שהוא נגע בי.

"כמעט" הוא חשק בין שיניו וניתן לראות את כעסו מתעורר בו. לפתע נשמע דפיקת דלת והסתכלתי על מייקל "זה רק הרופא" הוא אמר וקם.

הרופא נכנס והסתכלתי על מייקל "בשביל מה רופא?" הוא התקרב אליי ואמר "קמילה תרעגי" הוא שם לב לפחד שלי. גופי כאב והוא הבחין בכך. הרופא בחן מעט את גופי וראיתי שנשארתי בשמלה של המועדון.

הרגשתי לא נוח. מייקל שם לב לכך והוא אחז את ידי. ליטף אותה והראה לי במבטו שהוא איתי. "תוכלי בבקשה להוריד את השמלה?" הוא ביקש והסתכלתי על מייקל במבט לחוץ.

מייקל הסתכל על הרופא בשאלה והרופא אמר "אני צריך לבחון את המכות שלא נראות לעין, כך אוכל לדעת את חומרת הנזק" מייקל ביקש מהרופא לצאת לכמה רגעים והוא יצא.

הוא הביט בעיניי ואמר "קמילה את מסכימה? אני מבטיח לך שהוא לא יעשה לך כלום" הוא שם לב להירעתות שלי. לפחד שלי. פחדתי להתקרב לאנשים שאני לא מכירה. "הוא לא יעשה כלום?" שאלתי.

My businessmanWhere stories live. Discover now