קמילה
קמתי בבוקר ביקיצה טבעית. הרגשתי טוב עם גופי. אולי זה בגלל שביליתי את הלילה שלי עם מייקל. החיוך זרח על פניי אך ירד שלא ראיתי את מייקל במיטה. קמתי בזהירות ונעזרתי בכיסא שהונח לידי.
האמת שלא יכולתי יותר עם הכיסא המעצבן הזה, להגרר איתו לכל מקום. "עוד פחות משבוע קמילה, פחות משבוע" אמרתי לעצמי.
התגלגלתי לכיוון חדר האמבטיה והתארגנתי. שטפתי את פניי ביסודיות ויצאתי לכיוון החדר. באותם רגעים ראיתי את מייקל מחוסר חולצה עם מכנסי טרנינג עומד בצד החדר, כאילו מחכה למישהו.
הוא שם לב אליי "שלום יפיפה" הוא אמר והתקרב אליי. הוא הרים אותי מהכיסא וקירב את פניו אל פניי.
הוא נישק את שפתיי ברכות משגעת. ליבי רעד, אני לא יכולה להכיל אותו על הבוקר, אני עוד שנייה מתמוטטת. הוא התנתק ממני והתחיל ללכת כשאני על זרועותיו, ללא הכיסא. הוא ירד במדרגות. "מה אתה עושה?" שאלתי אותו. "תסמכי עליי" הוא אמר וסמכתי עליו.
הוא לקח אותי לכיוון המטבח והושיב אותי על הדלפק שם. ראיתי צלחת מלאה בפנקייקים וסוכריות. בצד מונח קצפת ויש קערה שממולאת בלילה.הוא חתך חתיכה מהפנקייק והעביר את הכפית לכיווני.
פתחתי את פי וטעמתי ממנה. הפנקייק היה הכי טעים שאכלתי. "קמת מוקדם מהצפוי ולא הספקתי להכין את הכל" הוא אמר "זה כל כך טעים מייקל, אתה יודע לבשל?" שאלתי אותו מוכת הלם. "תלוי מי שואל" הוא אמר ושם מעט מן הבלילה לתוך המחבת.
"אני" אמרתי לו. הוא התקרב אליי והניח את ידיו על ברכיי "אני אהיה בשבילך מה שתרצי שאהיה מלאך יפייפה שלי" הוא אמר וניקה מעט מן השוקולד שהיה בצד שפתיי.
הסתכלתי עליו עמוק, לתוך עיניו. "ואם אני רוצה ממך נשיקה עכשיו?" שאלתי אותו "אז תקבלי" הוא אמר והתקרב אליי. הוא הניח את שפתיו על שפתיי.
הוא נישק אותי והתקרב אליי יותר. הוא עמד בין רגליי. לאט לאט הוא העמיק את הנשיקה יותר ויותר, טרף את שפתיי ברעבתנות. הרחתי ריח נשרף עולה על אפי. התנתקתי ממייקל בחדות ולקחתי את המרית והפכתי את הפנקייק, הוא נשרף.
"תראה מה עשית, עכשיו הפנקייק שלי נשרף" אמרתי בעצב. הוא הסיט את מבטי לעברו שוב. "אני אכין לך חדש, רק אל תהיי עצובה" הוא אמר וזרק את אותו הפנקייק.
הוא התקרב אליי שוב וניסה לשים את שפתיו על שלי שוב אך הנדתי את ראשי "אני לא רוצה שעוד פנקייקים ישרפו" אמרתי לו, הוא צחק. שוב החיוך שלו מרעיף עליי אושר.
חייכתי אליו בחזרה. "החיוך שלך זה הדבר הכי יפה שראיתי אי פעם" אמרתי לו בהתלהבות "ואת הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים" הוא אמר והסמקתי.
הוא לקח את הבלילה והכין את שאר הפנקייקים. ניסיתי כמה שפחות להפריע לו, בכל זאת אף אחד לא אוהב פנקייקים שרופים. לאחר מכן הוא הרים אותי והשיב אותי על השולחן. הוא הביא את שאר הדברים והניח.
ESTÁS LEYENDO
My businessman
Romanceהיא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על אצבעתו. אחד שיגיד לו מה לעשות, דמו בראשו. הוא לא חוזר על עצמו פעמיים ואצלו אין הזדמנות שנייה. ברגע ה...
