"מה? איך זה יכול לקרות" שמעתי במעומם שפתחתי את עיניי לראשונה הבוקר.
הרגשתי חצי מיטה קרה לצידי ושמתי לב בצד שמייקל עומד מחוסר חולצה, זועם ומדבר בטלפון שלו. הוא נראה עצבני וקולו העיד על כך.
"מתאו אתה בטוח?" הוא שאל את הצד השני והסקתי שמדובר במתאו. קמתי בזהירות ותשישות אך נזכרתי שרגלי פצועה ולכן לא קמתי מהמיטה לגמרי.
מייקל שם לב לכך והורה לי עם ידו לשבת חזרה על המיטה. התיישבתי. "אני בא ואני מקווה לראות שהוא בכלוב" הוא אמר "לא מעניין אותי, 2 דקות אני שם" הוא אמר וניתק את הטלפון .הוא הלך במהירות לחדר הארונות ולבש חולצה. הוא לבש גם את נעליו והסתכל עליי "בעוד כמה דקות מרי תבוא לכאן בנתיים אל תזוזי"
הוא אמר ויצא מחדרו. נותרתי בחוסר וודאות מוחלט. לאן הוא הולך? מי זאת מרי? למה הוא משאיר אותי לבד כל כך מוקדם? לא הבנתי כלום אך נשארתי במיטה.
לאחר כמה דקות נכנסה אישה שיכולה להיות לפחות אמא שלי אם לא סבתי וחייכה אליי "היי גברת הורלר, שמי מרי ומר סטייב מינה אותי לעזור לך בכל אשר תצטרכי" היא אמרה ברשמיות.
"מה זאת אומרת?" שאלתי אותה "בגלל שרגלך פצועה, מר סטייב הביא לכאן כיסא גלגלים שתוכלי להתנייד בנוחות, אני אבשל ואעזור לך להתמצות בבית, כמו מה שתצטרכי אני כאן לשירותך" היא אמרה ויצאה מהחדר לשנייה, היא חזרה עם כיסא גלגלים לידה.
אני אמורה להתנייד עם זה? לפחות מזל שיש מעלית באחוזה המטורפת שלו. כל מה שהיא אמרה ועדיין לא הבנתי למה מייקל לא כאן. "איפה מייקל?" שאלתי אותה "מר סטייב יצא לפגישה חשובה" היא אמרה שוב ברשמיות שעצבנה אותי. קפצתי עד לכיסא והתיישבתי עליו.
עברתי את מרי ונסעתי לכיוון חדר השירותים. האמת שהכיסא הזה לא כל כך גרוע כפי שהוא נראה. דווקא זה היה כיף, לא שאני לא מעדיפה את ידיו של מייקל. התארגנתי ועברתי שוב את מרי לכיוון היציאה מהחדר.
נסעתי לכיוון המעלית ומרי ניסתה להדביק את הקצב מאחוריי. לאחר כמה דקות המעלית ירדה ויצאתי איתה ביחד עם מרי. הלכתי לכיוון המטבח והתכוונתי לבשל, אך מרי אמרה "אני כאן כדי לבשל לך, מה תרצי?".
"אני לא צריכה עזרה, תודה" אמרתי לה בנעימות שקצת נמאסה עליי. "מר סטייב הורה לי לבשל עבורך גברת הורלר, זה תפקידי" היא אמרה.
"דבר ראשון יש לי שם והוא קמילה, אשמח אם תשתמשי בו ודבר שני אני מודה מקרב לב על טוב ליבך אך אני יכולה להסתדר לבד" אמרתי לה "לפחות אוכל לעזור לך?" היא שאלה והנדתי את ראשי. היא עמדה לצידי, מסרבת לעזוב.
הלכתי לכיוון המקרר והוצאתי לי משם ביצה אחת וכמה ירקות, לאחר מכן הלכתי לכיוון הכיריים ושמתי את המחבת שהייתה מונחת בצד.
YOU ARE READING
My businessman
Romanceהיא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על אצבעתו. אחד שיגיד לו מה לעשות, דמו בראשו. הוא לא חוזר על עצמו פעמיים ואצלו אין הזדמנות שנייה. ברגע ה...
