קמילה
בראד הזמין אותי לבית קפה, אתמול הוא אמר לי שיש לו הודעה חשובה להודיע לי וקבענו לבית קפה. בראד היה נשמע רציני וקולו היה תקיף. אני יושבת בבית הקפה ומחכה לו.
"שלום לילדה היפה שלי" הוא אמר וקמתי לעברו, הוא נישק את ראשי והתיישב. המלצרית ניגשה אלינו ובראד הזמין לו קפה ולי שוקו עם מאפה.
הוא חושב עדיין שאני הילדה הקטנה שלו ואין לי בעיה עם זה. "אז?" שאלתי אותו "אז?" הוא שאל בחזרה "מה אני עושה כאן בראד? מה היית כל כך חשוב?" שאלתי אותו, סקרנית להבין לשם מה הפגישה הזאת נועדה.
"ילדה שלי את לא שמחה להיפגש איתי?" הוא שאל "תמיד בראד אבל למה?" שאלתי אותו "אחרי הקפה קמילה, תחכי" הוא אמר וקולו נשמע עייף.
זה ידוע שבראד מתפקד רק אחרי הקפה שלו. אני זוכרת שפעם אחת בראד שכר לנו כשהייתי קטנה בית חורף מרוחק מהעיר ויום אחד נגמר הקפה, נסענו שעתיים עד שהוא קיבל את הקפה ורק אז הוא הסכים לקחת אותי לקניון. בראד שתה מהקפה שלו ואני מהשוקו שלי.
"אז קמילה, איך את מרגישה?" הוא שאל אותי "בסדר" אמרתי לו "את זוכרת שהטקס היה לפני יומיים נכון?" "כן" "והתשובה אמורה להגיע רק בעוד שבוע בעיקרון לפי תקנון הטקס" הוא אמר ונשם מעט, נראה שפניו הרצינו יותר.
"ובכל זאת פנו אלינו אתמול לגבי העבודה שלך" הוא אמר והרגשתי את ליבי הולם בחוזקה "מה? איך זה הגיוני?" שאלתי אותו.
"את זוכרת שאמרתי לך שברגע שמישהו יזהה את הפוטנציאל שלך הוא ישר ירצה אותך להיות שכירה שלו? אז זה בדיוק מה שקרה." הוא אמר וחיבקתי אותו, ידעתי שעצם זה שקיבלו אותי לטקס הזה היה לא מובן מאליו וכרגע מישהו חשהבעל העבודה שלי ורצה אותי לשכירה אצלו? הדבר היה נראה בעיניי לא ייאמן.
"בראד אתה לא עובד עלי נכון?" שאלתי אותו "אף פעם ילדה שלי" הוא אמר וחיבקתי אותו שוב. חזרתי למקומי והתיישבתי מולו. ראיתי את מבטו בארשת פנים רצינית שוב ולא הבנתי מה פשר המבט הזה, סימנתי לו במבטי מה פשר מבטו.
"קמילה, מי שזימנו אותך לראיון הם משרדי סטיב" הוא אמר והזזתי את ראשי בחוזקה ברגע ששמעתי את מה שהוא אמר "מה?" שאלתי אותו "שמעת אותי קמילה" "אתה לא צוחק בראד נכון? משרדי פאקינג סטיב????"
משרדי סטיב הם המשרדים הכי מבוקשים, בשביל להתקבל לראיון עבודה אצלם צריכים לעמוד בתור כדי שיקבלו אותך ברשימת ההמתנה שלהם שנים. והם רוצים אותי אצלם? זה היה נשמע לי בדיחה.
"כן קמילה, קבעתי לך לשעה שמונה מחר ראיון עבודה" הוא אמר בקלילות כזאת ועדיין לא הבנתי מהיכן היא באה. "קמילה אני רק רוצה שתהיי גאה בעצמך, את בזכות עצמך הגעת לאיפה שאת." הוא אמר והנהנתי אליו. המשכנו בשיחת חולין קטנה שניסתה להעביר לי את הזמן בלא לחשוב על הראיון שיש לי מחר, חששתי ממש ולא ידעתי אם אני באמת מסוגלת לכך באמת.
YOU ARE READING
My businessman
Romanceהיא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על אצבעתו. אחד שיגיד לו מה לעשות, דמו בראשו. הוא לא חוזר על עצמו פעמיים ואצלו אין הזדמנות שנייה. ברגע ה...
