קמילה
אני כבר שלושה ימים פה. שלושה ימים ארורים שמרגישים כמו שנתיים. אני לא אוהבת להסתגר פה. המקום הזה עושה לי לא טוב. כבר יומיים שמייקל מנסה לדבר איתי ואני לא עונה לו.
המקום הזה נמאס עליי, החיים האלו נמאסים עליי. אין לי כוח יותר לכלום. אני מתגעגעת למריה ובראד ובעיקר למילי. הם חסרים לי.
בכל הפעמים שמייקל נכנס לחדר הוא היה נראה כועס, כאילו ציפה שאדבר אותו אך הוא יותר התעצבן. הוא שאל אותי כל מיני שאלות ולא עניתי לו. התעלמתי מקיומו.
כל פעם שיצאתי מהדלת היה שומר לידי צמוד ולא יכולתי לברוח. אפילו בלילה ניסיתי לברוח אך השומר הזה דבוק לתחת שלי יותר מדבק שלוש שניות.
אז חשבתי על משהו אחר. אם אני לא יכולה לברוח מחוץ לחדר כי כל הזמן שומרים עליי אז למה לא לברוח כשאני נמצאת בחדר לבד?
אך הבעיה היחידה שלי שבחדר שלי יש סורגים. מייקל חשב על הכל. טוב שלא שם לי מצלמות בחדר וזהו. אז החלטתי לעשות משהו אחר.
תכננתי כבר הכל לפרטי פרטים. השומר ששומר עלי כאן הוא אחד בשם מרקו. אפשר להגיד שהוא די חתיך, לא כמו ממייקל אבל הוא בהחלט נראה טוב.
שמתי לב שמרקו כבר כמה פעמים הסתכל עליי אך כל פעם שהסתכלתי אליו בחזרה הוא הסיט את מבטו ממני. רק אם מייקל היה יודע שהוא לפחות שלושה פעמים ביום סורק לי את התחת אני מתארת לעצמי שגופתו הייתה 20 מטר מתחת לאדמה.
התלבשתי בפיג'מה קצרצרה שמבליטה את התחת שלי ובהחלט משאירה מקום לדמיון. פיזרתי את שיערי ושמתי בושם שבהחלט ממכר את המין הגברי ובעיקר את מייקל ויצאתי מהחדר.
מייקל מסכים לי להסתובב באחוזה, כולה מאובטחת ברמה הכי גבוהה שיש שגם ככה אין לי כל כך דרך לברוח משם אם חשבתי על כך.
הלכתי לכיוון המחסן, היכן שאני יודעת שיש מברג. נכנסתי לשם וחיכיתי שגם מרקו יכנס. כשהוא נכנס ישר סגרתי את הדלת. מרקו לא הבין מה קורה.
"יש בעיה?" הוא שאל והתקרבתי אליו. "בהחלט" אמרתי לו והתקרבתי אליו מעט. הוא עמד מאחורי הארון שירות ואני נצמדת אליו.
"והיא?" הוא שאל והסתכל בכוח על עיניי ולא על המחשוף שלי. "שאתה מסתכל לי על התחת כל היום בלי בושה" אמרתי לו והתקרבתי אליו יותר. הוא נשען על ארון הציוד.
"אוהב את מה שאתה רואה?" שאלתי וראיתי שהוא מבולבל מהשאלה שלי. באותם רגעים נישקתי אותו, יודעת שזה יבלבל אותו יותר. יתרון בשבילי.
תוך כדי שנשענתי עליו בכוח הרגשתי את הזקפה שלו עולה למעלה. בשקט הושטתי את היד שלי לצד הקוספא שסרקתי אותה מקודם במבטי והוצאתי את המברג.
הכנסתי אותו אל מתחת לחולצה ואז גיששתי עם ידי לצד הקיר הקרוב לארון. חיפשתי את כפתור האעזקה, כפתור שיש בכך חדר בבית אם קורה משהו. ככה זה שמייקל לא מסתמך מספיק על חיילים שלו.
ŞİMDİ OKUDUĞUN
My businessman
Romantizmהיא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על אצבעתו. אחד שיגיד לו מה לעשות, דמו בראשו. הוא לא חוזר על עצמו פעמיים ואצלו אין הזדמנות שנייה. ברגע ה...
